פתח עינים על בבא קמא טז:

דרש רבא מאי דכתיב ויהיו מוכשלים וכו' רבש"ע אפילו בשעה שעושין צדקה וכו'. אפשר דק"ל אחר כל הקללות שקללם כמבואר בכתובים שם ואמר אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי מה חסר עוד שהוצרך לומר ויהיו מוכשלים והא אסתגרו בקדמייתא וקים להו בדרבא אשר זו הקללה ויהיו מוכשלים אינה כל כך לפי ערך הפחותה שבקללות שקלל. אי לזאת אתא רבא דרש"ה ארי כמין חומר והוא בהקדים מ"ש רז"ל ע"פ השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך וכו' בא וראה כח מתנות עניים דכל השקפה לרעה וזו לטובה שהצדקה מהפכת מדת הדין לרחמים. א"כ איפוא בכל הקללות שקלל ירמיה הע"ה לא נתקררה דעתו כי אם אנשים הללו יעשו צדקה כהוגן כל כלי יוצר עליהם לא יצלח שהרי ע"י הצדקה נהפך דין לרחמים ואם יתמידו בצדקה מרום משפטים מנגדם. לזה התחכם ירמיה להתפלל שאם יעשו צדקה יעשוה עם בני אדם שאינם מהוגנים ואינה צדקה ונשאר הדין כמות שהוא ועל ראש רשעים תחול כל שהוא מין קללה ונמצא דבהצרף קללה זו ויהיו מוכשלים מתקיימין כל הקללות ובלעדה אין מקום לקללות וז"ש ויהיו מוכשלים בצדקה הרמוזה בתיבת לפניך כמ"ש התוס' ואז בעת אפך עשה שהדין בתוקפו ולא תועיל צדקתם: אחר זמן ראיתי בשיטה מקובצת שכתוב משם רבינו ישעיה ז"ל בעת אפך עשה בהם כלומר בשעה שירצו לכפות אפך דכתיב מתן בסתר יכפה אף עכ"ל. ואח"כ ראיתי שכן כתב הרב תורת חיים בשיטתו ע"ש וכן ראיתי שכתבו משם מהרש"א והן הן הדברים בסגנון אחר. וראיתי בספר רגל ישרה שכתב בשעה שעושים צדקה ומ"ש בעת אפך עשה בהם נ"ל עפמ"ש בירושלמי ספ"ח דפאה רחב"פ הוה פליג מצוה בלילה חד זמן פגע ביה רבהון דרוחיא א"ל לא כך למדתני רבי אל תסיג גבול רעך א"ל ולא כן כתיב מתן בסתר יכפה אף והוו מתכפי וערק מן קומוי לפ"ז נ"ל דה"ק דלא יזדמן להם עניים אלא בעת אפך ר"ל בלילה דהוי דינא קשיא וכשיתנו אז צדקה יהיה מצוה הבאה בעבירה שיעברו אלאו דלא תסיג גבול וכ"כ העידו על האר"י שלא נתן צדקה בלילה מה"ט עכ"ל. ויש להשיב על דבריו חדא דנראה מתוך דבריו כי הן בעודנו ישר הולך בדרשת רבא ויהיו מוכשלים הכשילם וכו' הוסיף לבאר בעת אפך בלילה. ומצד עצם הדבר לא יתיישב הטב דאם הם בני אדם שאינם מהוגנים סגי הגם שיעשו צדקה בבקר ומה צורך שיהיה בלילה ואי משום שיעברו אל תסג לדעתו הרי בלא"ה יש אתם עונות גדולים ועצומים. ותו אעיקרא דדינא פרכא דיש הפרש בין זמן דין לעת האף ורב המרחק ביניהם דהגם דלילה זמן דין לא כל הלילות הם עת האף וא"כ בעת אפך לא יתכן לפרשו על הלילה וזה פשוט אין צורך להאריך. ותו דמייתי מעשה לסתור דהרי ר' חב"פ משי"ב הרו"ח לא כן כתיב מתן בסתר יכפה אף אלמא גם בלילה מועלת הצדקה לכפות אף והכי הוה דאתכפי רוחא ויעש בר"יחים כמ"ש הוא עצמו. ומהר"י צמח המקובל הגדול על דברי רבינו האר"י זצ"ל שלא נהג לתת צדקה בלילה כתב דגם בלילה הצדקה מועלת אלא שאין הכונות והתקונים שוים. ואנכי עפר דל הבאתי ראיה לדבריו ז"ל מהירושלמי הנזכר כמו שכתבתי בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סימן רל"ה בס"ד. ואין בנתינת הצדקה בלילה עבירה ולאו כמו שכתב רק לא נכון לעשות כן. אבל העושה הנה שכרו אתו: ורבינו האר"י זצ"ל פירש בפשטיה דקרא בעת אפך עשה בהם במ"ש פרק התכלת בעידן רתחא ענשינן אעשה וז"ש בעת אפך עידן רתחא עש"ה בהם שיענשו גם על עש"ה ונאים הדברים למי שאמרן:

וכבוד עשו לו במותו מלמד שהושיבו ישיבה על קברו. פירש הרב עיר בנימין דק"ל במותו שלא הניח בן הגון וא"כ מאי כבוד הלא לא נתפרסמה מיתת רבקה כדי שלא יאמרו ליט ביזיא לז"א שהושיבו ישיבה שהניח תלמידים זהו תורף דבריו בקצור ע"ש באורך. ועמו הסליחה דרבקה לא מפקדא משא"כ חזקיה וכבר נגזרה עליו מיתה על שלא רצה לישא דחזי דזרעיה לא מעלי וא"ל ישעיה מאי דמפקדת איבעי לך למעבד וכו' ובודאי דאין להסתיר מיתתו רק בריש גלי וכבוד גדול דקיים מצותו בדבר ה' ופשוט: