פתח עינים על עבודה זרה כט

א"ל ישמעאל אחי היאך אתה קורא כי טובים דודיך וכו'. ראיתי בקונטריס תשובות מרן כ"י שבא לידי והוא מכתיבת הרב הקדוש מהר"ם הלוי נזיר ז"ל (והוא קצת מספר אבקת רוכל שהוא שו"ת מרן ז"ל) שכתב וז"ל מה שתמהת על ההיא דפרק קמא דחגיגה ועל ההיא דה' מקראות שאין להם הכרע למה לא הכריעו הדברים מפסוקי הטעמים שכתב עזרא אין זו קושיא דבפסוק טעמי עזרא איכא כמה מילי דאית בהו פלוגתא בין מערבאי למדינחאי ובין בן אשר ובן נפתלי ובהכי ניחא הא דתנן פ"ב דע"ז א"ל ישמעאל אחי היאך אתה קורא כי טובים דודיך ובהדיא אמרו פרק קמא דקדושין אנן לא בקיאינן בחסרות ויתרות ובפסוקי נמי קאמר התם דלא בקיאים נאם הצעיר יוסף קארו עכ"ל וקצת יש להרגיש על מרן ז"ל דלא כתב שכדבריו כתב הריב"ש בתשובותיו סימן רפ"ד והביאה בספר עין יעקב בסוגיין: ותו ק"ק על מרן ז"ל איך לא זכר מה שכתב הריטב"א בחידושיו ליומא על דף נ"ב בהא דה' מקראות שאין להם הכרע דהשתא דאיכא פיסוקא דקראי והפסק טעמים נתברר הספק ע"ש וכבר נודע דמרן היו בידו חידושי הריטב"א ליומא כמ"ש במקום אחר. והרא"ש בתוספותיו ליומא הביאו הרב יבין שמועה כלל תע"ג כתב כדברי הריטב"א ע"ש: והנה בתשובת הריב"ש הנזכר כתב השואל דאיך אפשר בחכם גדול כר' עקיבא שישתבש וכו' וגם הריב"ש בתשובתו כתב דאינו קשה אי טעי ר' עקיבא וכו' ע"ש ובכל הספרים שלנו הגירסא דא"ל רבי יהושע לרבי ישמעאל. וכן כתב רבינו שמשון פ"י דפרה בשם התוספתא וכ"כ הרשב"א בתשובות סימן מ"ג גם התוס' לקמן דף ל"ה הביאו מהירושלמי דר' ישמעאל קטן היה באותה שעה ע"ש: וחזה הוית להרב מהרש"א בחידושי אגדות שכתב בתוך דבריו וז"ל גם פירוש רש"י דחוק בזה ששאלו דודיך לשון זכר או לשון נקבה דהא לנוכח זכר ונקבה שוים עכ"ל ודברי הרב ז"ל קשים בעיני דודאי יש חילוק בין זכר לנקבה לנכח ופשוט ועמ"ש הרב תי"ט. גם מה שפירש מהרש"א דשאלו אם לשון דדים או דודים וכו' גם זה דבר קשה ואין להאריך: