פתח עינים על עבודה זרה יט.

אמר רב עמרם אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש ריב"ל וכו'. עמ"ש בעניותי בספרי הקטן דברים אחדים דרוש ח"י דף צ"ה ע"ג בס"ד:

ואמר רבא לעולם לגרס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר וכו'. אפשר לתת טעם לדבר כי אותיות ותיבות התורה מעוררות רוחניות למעלה כי כל אות רומזת בצורתה לרוחניות ידוע מבחינות הספירות ולכל אות יש רוחניות ואור נכבד אצול מעצם הספירות משתלשל עד שיגיע האור ההוא באות ההוא ומהבל פיו יהיו צורות קדושות עליונות מתקשרות בשרשם וכשיזכור תיבה מהתיבות יגיע כח האותיות המצורפות בה ומסיבת תנועת כחות ההם והכאתם זה בזה עוד יתהוה בהבל פיו רוחניות ומציאות חדש וכמו שהאריך מז"ה חס"ל מעיין ב' עין הקורא נהר י"א ע"ש באורך ולזה מועיל הגרסא לבד וכיון דמשמע ליה מדכתיב גרסה אף דלא ידע מאי קאמר ממילא הוא אע"ג דמשכח שהרי לא ידע מאי קאמר ולק"מ מה שהקשה הרב ת"ל דמנא ליה אע"ג דמשכח וחרב הגדול מהרח"א במקראי קדש דף ס"ח השיגו ממ"ש בנדה דף כ"ד ע"ש דיש קצת שינוי בש"ס ודוק:

כתיב על גפי וכתיב על כסא. עמ"ש רש"י והרב ישרש יעקב משם הרב ת"ל הקשה דעל כסא כתיב באשת כסילות ותירץ ע"ש ולולי פירש"י אפשר לפרש בש"ס דבין על גפי בין על כסא לאו בתורה קמשתעו דקרא כתיב שלחה נערותיה תקרא על גפי מרומי קרת מי פתי וכו' לכו לחמו וכו' אלמא על גפי כתיב קודם שיקרא האדם דמשם קוראהו התורה ואומרת לכו לחמי בלחמי. וכן באשת כסילות שולחת לקרוא אדם יושב על כסא לבא לזנות. וז"ש כתיב על גפי ולבסוף על כסא דתרוייהו לאו בתורה קמשתעו. ומשני בתחילה על גפי דקודם שנשתקע האדם בתענוגי העה"ז התורה קורא אותו וז"ש בתחילה על גפי אך בסוף שכבר נשתקע כמש"ה וילכו אחרי ההבל ויהבלו אז כתיב על כסא וקורא אותו הזונה. ולא התורה ודוק: