פסחים סא.
Pesachim 61a · פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →וְיֶשְׁנוֹ לְאַחַר מִיתָה וְיֶשְׁנוֹ בְּצִבּוּר כְּבַיָּחִיד תֹּאמַר בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים דְּאֵין פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ וְאֵינוֹ בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת וְאֵינוֹ לְאַחַר מִיתָה וְאֵינוֹ בְּצִבּוּר כְּבַיָּחִיד
וְאַף עַל גַּב דְּתַרְתֵּי לָאו דַּוְקָא תַּרְתֵּי מִיהָא דַּוְקָא דְּמַאי שְׁנָא שִׁינּוּי בְּעָלִים דְּלָא הָוֵי פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ דִּפְסוּלוֹ מַחְשָׁבָה בְּעָלְמָא הִיא שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ נָמֵי פְּסוּלוֹ מַחְשָׁבָה בְּעָלְמָא הִיא
וְתוּ הָא דְּאָמַר שִׁינּוּי בְּעָלִים אֵינוֹ לְאַחַר מִיתָה וּלְרַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי דְּאָמַר יֵשׁ שִׁינּוּי בְּעָלִים לְאַחַר מִיתָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר תַּרְתֵּי מִיהַת דַּוְקָא נִינְהוּ
אֶלָּא אָמַר רָבָא פֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ בְּעָלִים בִּזְמַנּוֹ וּפְסוּל:
מַתְנִי' שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָו לַעֲרֵלִים וְלִטְמֵאִים פָּסוּל לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו לִמְנוּיָו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָו לְמוּלִים וְלַעֲרֵלִים לִטְמֵאִים וְלִטְהוֹרִים כָּשֵׁר
שְׁחָטוֹ קוֹדֶם חֲצוֹת פָּסוּל מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר בֵּין הָעַרְבַּיִם שְׁחָטוֹ קוֹדֶם לַתָּמִיד כָּשֵׁר וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא אַחֵר מְמָרֵס בְּדָמוֹ עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַתָּמִיד וְאִם נִזְרַק כָּשֵׁר:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן כֵּיצַד שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו לְשׁוּם חוֹלֶה אוֹ לְשׁוּם זָקֵן כֵּיצַד שֶׁלֹּא לִמְנוּיָו נִמְנוּ עָלָיו חֲבוּרָה זוֹ וּשְׁחָטוֹ לְשֵׁם חֲבוּרָה אַחֶרֶת
מְנָהָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן בְּמִכְסַת מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַפֶּסַח נִשְׁחָט אֶלָּא לִמְנוּיָו
יָכוֹל שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִמְנוּיָו יְהֵא כְּעוֹבֵר עַל הַמִּצְוָה וְכָשֵׁר תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמִכְסַת תָּכֹסּוּ הַכָּתוּב שָׁנָה עָלָיו לְעַכֵּב
רַבִּי אוֹמֵר לָשׁוֹן סוּרְסִי הוּא כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ כּוֹס לִי טָלֶה זֶה
אַשְׁכְּחַן שֶׁלֹּא לִמְנוּיָו שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו מְנָא לַן אָמַר קְרָא אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ תָּכוֹסּוּ אִיתַּקַּשׁ אוֹכְלִין לִמְנוּיִין
Meforshim on this daf
- רש"י על פסחים Rashi on Pesachim
וישנו לאחר מיתה - מת בנו מביא קרבן אביו ואם שחטו שלא לשמו לא עלה לשם חובה ואחריות הקרבן מוטל על נכסי המת וצריך להביא אחר וישנו בקרבן צבור כקרבן יחיד:
- תוספות על פסחים Tosafos on Pesachim
וישנו לאחר מיתה - ושינוי בעלים אינו לאחר מיתה שמא משום דכתיב לכפר עליו ולא על חבירו ומת לאו בר כפרה גמורה הוא אלא שנתחייב להביאו והך דשמעתין אתיא להדיא כמ"ד שיעבודא דאוריי' וכרב אסי אמר רב בפ"ק דקדושין (ד' יג:) דמוקי הא דתנן האשה שמתה יביאו יורשין עולתה אע"פ…
- חדושי הלכות על פסחים Chidushei Halachot on Pesachim
תוס' בד"ה נעשה כמי כו' ואי לא חייש להני פירכי כו' ואומר ר"י דה"פ אפי' ליתנהו להני פירכי כו' עכ"ל כצ"ל ולא ניחא להו למימר בתירוצם דלא חייש להני פירכי כיון דסתמא דתלמודא מסיק דתרתי דוקא ופירכי נינהו וק"ל:
- מהר"ם על פסחים Maharam on Pesachim
ברש"י ד"ה ואינו בד' עבודות וכו' והכי אמרינן התם אמר רב אשי ק"ו ומה אם במקום שאמר הריני שוחט לשם פלוני כשר לזרוק דמו לשם פלוני פסול מקום כו' כצ"ל:
- רבינו חננאל על מסכת פסחים Rabbeinu Chananel on Pesachim
וישנו בצבור כביחיד כי שנוי קדש פוסל בקרבן הצבור שאם נשחט העולה לשם חטאת או לשם אשם כמו שפוסל בקרבן יחיד כך פוסל בקרבנות צבור ואע"ג דפרכת שינוי קודש דפסולו בגופו ושינוי בעלים אין פסולו בגופו לאו פירכא הוא דתרוויהו פסול מחשבה נינהו ולא שנא ומאי דפרכת נמי יש…
- תוספות רי"ד על פסחים Tosafot Rid on Pesachim
ר' אומר לשון סורסי היא זה כאדם שאומר לחבירו כוס לי טלה זה פי' ור' לא בעי קרא תנינ' לעכב אלא מחד קרא נפק' לי' עיכוב' אשכחן שלא למנוי שלא לאוכליו מנין א"ק איש לפי אכלו תכוסו ואיתקש אוכלין למנוין פי' זה האו לת"ק אבל ר' אל בעי אלא חד קרא לעכב ות"ק דלא דריש לשון…