פסחים ל.
Pesachim 30a · פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →אָמַר רָבָא הִלְכְתָא חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ אָסוּר בְּמַשֶּׁהוּ כְּרַב שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ מוּתָּר כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן
וּמִי אָמַר רָבָא הָכִי וְהָאָמַר רָבָא רַבִּי שִׁמְעוֹן קְנָסָא קָנֵיס הוֹאִיל וְעָבַר עָלָיו בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא
הָנֵי מִילֵּי בְּעֵינֵיהּ אֲבָל עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת לָא וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רָבָא כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב נַחְמָן כִּי הֲווֹ נָפְקִי שִׁבְעָה יוֹמֵי דְפִסְחָא אֲמַר לַן פּוּקוּ וּזְבִינוּ חֲמִירָא דִּבְנֵי חֵילָא:
אָמַר רַב קְדֵירוֹת בַּפֶּסַח יִשָּׁבְרוּ וְאַמַּאי לַשְׁהִינְהוּ אַחַר הַפֶּסַח וְלֶיעְבַּד בְּהוּ שֶׁלֹּא בְּמִינָן גְּזֵירָה דִּילְמָא אָתוּ לְמֶיעְבַּד בְּהוּ בְּמִינוֹ
וּשְׁמוּאֵל אָמַר לֹא יִשָּׁבְרוּ אֲבָל מַשְׁהֵי לְהוּ לְאַחַר זְמַנּוֹ וְעָבֵיד בְּהוּ בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ
וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר שְׁמוּאֵל לְהָנְהוּ דִּמְזַבְּנֵי כַּנְדֵי אַשְׁווֹ זְבִינֵי אַכַּנְדַיְכִי וְאִי לָא דָּרְשִׁינָא לְכוּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן
וְלִידְרוֹשׁ לְהוּ דְּהָא שְׁמוּאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ אַתְרֵיהּ דְּרַב הֲוָה
הָהוּא תַּנּוּרָא דִּטְחוֹ בֵּיהּ טִיחְיָא אַסְרֵהּ רָבָא בַּר אֲהִילַאי לְמֵיכְלֵיהּ לְרִיפְתָּא אֲפִילּוּ בְּמִילְחָא לְעוֹלָם דִּילְמָא אָתֵי לְמֵיכְלֵיהּ בְּכוּתָּחָא
מֵיתִיבִי אֵין לָשִׁין אֶת הָעִיסָּה בְּחָלָב וְאִם לָשׁ כׇּל הַפַּת כּוּלָּהּ אֲסוּרָה מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵירָה כַּיּוֹצֵא בוֹ
Meforshim on this daf
- רש"י על פסחים Rashi on Pesachim
אמר רבא הלכתא כו' - ש"מ דפסק רבא הלכתא דכל איסורין שבתורה במינן במשהו ולא שני לן בין חמץ לשאר איסורי אלא בהא מילתא דגזר שלא במינן אטו מינן שמעינן מינה חלב שנפל לקדירה אוסר במשהו וכן הלכה והא דקי"ל כל איסורין שבתורה בששים בשלא במינן הוא:
- תוספות על פסחים Tosafos on Pesachim
אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בכל שהוא כרב - פסק רש"י בחולין דמין במינו במשהו כרבי יהודה דאמר בפ' כל הבשר (חולין קט.) מין במינו לא בטיל ואף רבי קאמר התם נראין דברי רבי יהודה מכלל דהלכתא הכי ועוד הביא ראיה מהא דפליגי אביי ורבא בפרק בתרא…
- ריטב"א על פסחים Ritva on Pesachim
אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור. וכתב הרי"ט ז"ל דלא גרסינן במשהו כרב ופסקו ר"ת ור"ז ז"ל דרבא בששים קאמר כר' יוחנן דהכי ס"ל בשאר איסורין כר' יוחנן אבל רבי' אלפסי ז"ל וכל הגאוני' ז"ל פי' דרבא במשהו קאמר וכן הכריע הרמב"ן ז"ל בס' המלחמות ה'…
- חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת פסחים Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Pesachim
תוס' ד"ה אמר רבא, אבל סתם יינם דשרי בהנאה. תמיהני למאד, הא פשוט דסתם יינם אסור בהנאה כמבואר בכמה דוכתי, ובע"ז ובחולין כתבו תוס' סתם אבל סתם יינם בטל בס' ודבריהם דהכא אם אינם ט"ס צריכים לימוד, [אב"ה עי' מ"ש אאמ"ו מזה בתשובה]:
- חידושי רמב"ן על פסחים Chiddushei Ramban on Pesachim
הא דאקשינן לעיל בקדרות לישהינהו לאחר זמנו וליעבד בהו שלא במינו. והוקשה בכאן מי יימר דהוו משהו ודילמא הוי נותן טעם כדאמרינן התם קדרה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בשל בנותן טעם ועוד אפי' הוי משהו הרי אין מבטלין איסורין לכתחלה. וי"ל דהכי מקשינן וליעבד בהו שלא…
- חידושי חתם סופר על פסחים Chidushei Chatam Sofer on Pesachim
אמר רבא הלכתא כו'. פלוגתת רש"י ותוספות במב"מ ידוע הנה מ"ש תוספות דפלוגתת אביי ורבא מצי איירי בטבל ויי"נ לק"מ לרש"י דגבי פלוגתת רב ושמואל ור"י מבואר הטעם דטבל במשהו משום דכהתירו כך איסורו ומש"ה דוקא במינו שמפרישי' עליו אבל שלא במינו בנ"ט כן מבואר שם בש"ס א"כ…
- חדושי הלכות על פסחים Chidushei Halachot on Pesachim
תוס' בד"ה אמר רבא כו' אע"ג דבשאלתות כו' דרבא אית ליה גם בחמץ בנ"ט עכ"ל ולפי גירסת בה"ג דל"ג במשהו מיהו מדברי בה"ג אע"ג דל"ג אין ראיה דאיהו מפרש ליה דמ"מ במשהו קאמר בחמץ בפסח ע"ש וק"ל:
- חכמת שלמה על פסחים Chokhmat Shlomo on Pesachim
ברש"י בד"ה אמר רבא כו' שמעינן מינה חלב שנפל כו'. נ"ב נ"ל שיש בה שומן אבל בשר וחלב ב' מינין הן כמ"ש הא"ז ולית פלוגתא בזה אלא שהרא"ש כתב במסכת חולין דשומן וחלב מין במינו הוא וברוב ספרים כתוב בפירש"י חלב שנפל לקדירה במינו אוסר במשהו כו' דמשמע להדיא דלא איירי אלא…
- גליון הש"ס על פסחים Gilyon HaShas on Pesachim
גמ' אין לשין את העיסה בחלב. עי' שבת עח ע"ב תד"ה תחת איספוגי':
- פני יהושע על פסחים Penei Yehoshua on Pesachim
בתוספות בד"ה אמר רבא הלכתא כו' פסק רש"י כו' ור"ת אומר כו' ודשמעתין אי גריס במשהו כרב יש לומר שפוסק בחמץ כרב ולאו מטעמיה כו' עכ"ל. נראה דמ"ש לאו מטעמיה היינו בין במה דס"ל לרב כל איסורין שבתורה במשהו ובין במאי דמסיק רב דטעמא דחמץ דשלא במינו גזירה אטו מינו ולרבא…
- רבינו חננאל על מסכת פסחים Rabbeinu Chananel on Pesachim
אמר רבא הלכתא חמץ בפסח שהוא זמן איסורו בין במינו בין שלא במינו אסור במשהו כרב לאחר הפסח שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר כר' שמעון דהא רב ושמואל ור' יוחנן שלא בזמנו שלא במינו כולן שוין בזה שמותר.
- רש"ש על פסחים Rashash on Pesachim
גמרא כי הוו נפקי שבעה יומי דפסחא א"ל פוקו וזבינו כו'. לכאורה לישנא דז' יומי תמוה דמשמע דא"ל למיזבן ביום טוב אחרון ש"ג וזה ודאי נראה דאסור עמ"א תס"ז סקי"ד. וגם מפני איסור מקח וממכר יש. אך מצאתי דעל כיוצא בזה (בב"ב ו ב) כתב התוס' דל"ד נקיט:
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.