רש"ש על פסחים ל.

גמרא כי הוו נפקי שבעה יומי דפסחא א"ל פוקו וזבינו כו'. לכאורה לישנא דז' יומי תמוה דמשמע דא"ל למיזבן ביום טוב אחרון ש"ג וזה ודאי נראה דאסור עמ"א תס"ז סקי"ד. וגם מפני איסור מקח וממכר יש. אך מצאתי דעל כיוצא בזה (בב"ב ו ב) כתב התוס' דל"ד נקיט:

[גמ' דאמר שמואל כו' אשוו זבינא אכנדיכי ואי לא דרישנא כו'. כה"ג איתא בסוכה (לד ב) דאמר לדמזבני אסא וע"ש בתוספות] :

תוס' ד"ה אמר רבא. דלא תיקשי דרבא כו' דקניס ר"ש כדפריך. כ"נ דצ"ל:

בא"ד אבל סתם יינם דשרי בהנאה כו'. בגה"ש תמה דהא סתם יינם אסור בהנאה כו'. אמנם עי' (בע"ז נז ב) תד"ה לאפוקי ובהגהת רמ"א יו"ד ר"ס קכ"ג ויתיישב לך. ועי' עוד שם (עג) תוד"ה יין: