פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ד:ח:ג

מה זה השניר. מהו לשון שניר שלא מצאנו איזה מקום שנקרא שניר ע"כ דורש נוטריקון שונא ניר שונא ואינו רוצה שיחרשו בו משל על יצחק שונא ואינו מקבל את ממשלת היצר הרע עליו להביאו לידי נסיון ועי' מ"כ וכמ"ש ב"ר פרשה נ"ו סי' י"א ע"ש ותבין כאן:

כך כהונה מיעקב. שהוא זוטא ותחתיתו של האבות ואחרון שבהם:

הנמר הזה חצוף. כמ"ש עז כנמר:

ולא נשאר איש בעי. והיו מתי מספר מעט כנגד ישראל והחציפו פניהם לרדפם:

זמרו ה'. כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ ומאחר שמודעת זאת בכל הארץ א"כ אינו צריך לזמר ולספר נפלאותיו שהכל יודעים ע"כ בהכרח לדרוש שמי שאמר זה לא אמר זה והענין מדבר שם באשור כמ"ש שם אשר ישאר מאשור ובריש הענין שורש ישי אשר עומד לנס עמים וגו' היינו חזקיה:

תורה שאני עוסק בה. אולי דורש תשורי מראש אמנה תשורי פי' אמור שירה והשיב מראש התורה שכתוב בה מראש מקדמי ארץ וכמ"ש לקמן פסוק ראשו כתם פז זו התורה:

עמד גלגל חמה. באמצע הרקיע כמ"ש מ"ב כ' י"א וישב את הצל. ישעיה ל"ח חי"ת ותשב השמש עשר מעלות וגו':

תרהקה מלך כוש. כמ"ש מ"ב י"ט ט' וישעיה ל"ז ט' וישמע על תרהקה מלך כוש לאמר יצא להלחם אתך היינו מ"ש בפסוק ז' שם הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל ארצו והפלתיו בחרב בארצו ודעת חז"ל והוא עומק פשט המקרא ששמע שמועה של תרהקה מלך כוש והלך לו מירושלים להלחם אתו והיה מעט ריוח לחזקיה ועמו וכבש את תרהקה ושב לירושלים עם תרהקה שהביאו עמו ומ"ש וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה וגו' בהכרח לומר שזה היה אחר ששב ממלחמת תרהקה. וא"כ מ"ש והפלתיו בחרב בארצו היינו מ"ש בסוף ל"ח בישעיה וישב בנינוה וגו' ואדרמלך ושראצר בניו הכוהו בחרב וגו' ולא היה זה במלחמת תרהקה ודוק מאד וע"כ היה דעת תרהקה לעזור לחזקיה ומ"ש פרעה מלך מצרים בהכרח לומר על שכתוב שם במ"ב ובישעיה הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים וגו' וכן פרעה מלך מצרים לכל הבוטחים עליו הרי שהיה עינו עליו לרעה ונלחם בו וכבשו ג"כ והביאו עמו וכמ"ש מפורש בישעיה כ' כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וגו' וחתו ובושו מכוש מבטם וכן מצרים תפארתם וגו' הנה כה מבטינו אשר נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו היינו שישראל אמרו כן וזהו מ"ש בישעי' מ"ה י"ד יגיע מצרים וסחר כוש וגו' עליך יעבורו ולך יהיו אחריך ילכו בזיקים יעבורו ואליך ישתחוו וגו' והיכן מצינו שהיו מצרים וכוש ביחד בגולה כזה היינו מ"ש בישעי' כ' הנ"ל שבי מצרים וגלות כוש ואסרום וכפתם מלך אשור אחר שהביאם עמו על חזקיהו וכוון שהרגיש שדעתם נוטם אחר חזקיה כפתם וזהו בזיקים יעבורו. מה נפלאו דברי חז"ל ומה עמקו דרשותיהם והם מפורשים בכתוב ע"פ מדה י"ז ומדה ט':

בחצי הלילה יצא המלאך. שזה היה בליל פסח וכמ"ש השיר יהיה לכם כליל התקדש חג היינו שאמרו הלל על הפסח כמו במצרים וכמו שם עבר ה' לנגוף בחצי הלילה כך כאן המלאך בחצי הלילה:

בקרקומניקיא. הערוך לא הביאו רק המוסיף ערוך הביאו ופירושו בלשון יוני טבעות של כבלים:

יש בך דמנוס. הובא במוסף ערוך פי' בלשון יון כח ויכולת עכ"ל וא"כ למה תסתתר:

אלא אמר עתה ידעתי וגו'. במזמור יענך ה' ביום שכל המזמור שייך על צרת סנחריב ומפלתו ואמר חזקיה שעתיד ה' להושיע את משיחו כי אני איני המשיח: