פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ד:ח:ב

תשורי מראש אמנה. שמ"ר פרשה כ"ג סי' ה':

ראויה היא. שאגב שהביא פסוק ותשורה אין להביא דורש בו שמ"ש אין להביא שאין פירושו שאין להביא כלל שהרי כשנתן לו נערו רבע שקל כסף ונתן לשמואל וקבל אלא שאמר שאול שאין לו תשורה לפי כבודו אלא שבהכרח נתן לו מה שנמצא בידם ואם היה לו יותר בוודאי היה נותן לפי כבודו:

לא כבר עשיתי לכם וכו'. ששלח מלך ארם תשורה לאיש אלהים משא ארבעים גמל וכן לעתיד. וזהו תשורי מראש אמנה שלעתיד תקבל מתנות כמו מלפנים ומראש מהיושבים על נהר אמנה כמ"ש מ"ב ה' י"ב הלא טוב אבנה ופרפר נהרות דמשק שהכתיב אבנה והקרי אמנה הרי שדברי המדרש לא כבר עשיתי רמוזים במקרא היטב:

וכי וכו' משא ארבעים נמל. ולא יותר ועוד איך לקח הכל בידו ע"כ דורש על אבן טובה שלקח בידו שהיה שוה כל טוב דמשק ומ"ש מלא ארבעים גמל ענין אחר הוא:

ואת אמרת ויקח. בניחותא ופי' שלפי זה יכול אתה לומר ויקח מנחה בידו:

אלא הן עצמן. פי' לא די שיביאו מתנות אלא שיביאו את ישראל עצמן למנחה:

בקלקריקה. עיין לקמן פסוק קמתי אני בגלקטיקה ועיין קה"ר פסוק שבתי מ"ש בשם מ"ע:

הה"ד הכו לה' משפחות. מדרש תהלים מזמור פ"ז הובא בילקוט תהלים פ"ז בביאור:

שירה על הים. וזהו תשורי מראש אמנה כמ"ש ויאמינו בה' ובמשה עבדו אז ישיר וכמ"ש בתהלים ע"ח ויאמינו בדבריו וישירו תהלתו ומ"ש מראש אמנה פירושו מראש ומקדם ומלפנים:

כתיב וירא ישראל ויאמינו בה' ובמשה עבדו ולפי מ"ש כאן הדברים חסרים ביאור אך כאן בשיבוש אכן בשמ"ר פכ"ג סוף סימן ה' איתא ד"א תשורי מראש אמנה א"ר נחמיה לא זכו ישראל לומר שירה על הים אלא בזכות אמנה שנאמר ויאמן העם וכתוב ויאמינו בה' וגו' א"ר יצחק היו רואים כל אותם הנסים שנעשה להם ולא היה להם להאמין אלא אמר ר' שמעון ב"ר אבא בשביל האמנה שהאמין אברהם בה' שנאמר והאמין בה' ממנו זכו ישראל לומר שירה על הים שנאמר אז ישיר משה הוי תשורי מראש אמנה: