פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ד:ח:א

אלא עד שאתם עסוקים בטיט. שמ"ר פרשה כ"ג סי' ה' ע"ש הלשון:

ותחת רגליו. כמעשה לבנת הספיר לבנה של ספיר לזכר טיט ולבנים שעשו ישראל במצרים עיין ויק"ר פרשה כ"ג סי' ג' וש"נ ומבואר:

במקום שדרכה של לבנה. ע"ד שכתב פתח ה' את אוצרו ויוציא כלי זעמו הרי שיש לו אוצר של כלי זעם:

עד שלא יצאו וכו' ומשיצאו. שתחלה אמר כמעשה לבנת הספיר שהיה רשומה ברקיע (שנתן השפע ביד צבאות השמים כוכבים ומזלות שיעבידו מצרים בחומר ובלבנים) ואח"כ כתוב וכעצם השמים לטוהר שהעביר הרושם לאוצרו כנ"ל כאן קודם שנגאלו וכאן לאחר שנגאלו:

כד אינון נקיים מן העננים. זהו לפי פשוטו וכמ"ש ויק"ר שם:

אתי מלבנון. שאין לבנון אלא בהמ"ק והיל"ל ללבנון תבואי ואמר מלבנון תבואי להיכן יבואו ודורש שיבא לפרע משונאי ציון:

כי נעור ממעון קדשו. כשם שהיה כ"י מתנערת מעפרה כך כ"י הוא משתתף בצערה. ועיין ב"ר ריש פע"ה: