פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ד:ז:א

אבינו יעקב. שייך לדרשה הקודמת שדרש על אברהם ויצחק:

חלוקי לב. מהשי"ת ומישראל ובין איש לרעהו:

על אותה שעה נאמר. עי' במ"ר פרשה ז' שדורש רק על מומים שבגוף ממש וא"כ הם שני דרשות כאן על הזיבות וצרעת שייך לדרוש כולך יפה את רעיתי. ושם על המומין שבגוף שייך לדרוש ומום אין בך ומאחר שהזכיר כאן גם חגרים וסומים ואם כן כל הפסוק נדרש כאן ועי' במ"ר פרשה י"ג סי' חי"ת:

יהודה טפלה. במ"ש אצל יהודה וקרבנו בוי"ו המוסיף ומאחר שהיה הראשון היל"ל קרבנו ואצל האחרים וקרבנו אלא ללמד כאלו אחרים הקריבו תחלה והוא נטפל להם אחריהם וזהו וקרבנו ועי' במ"ר פרשה י"ג סי' ט':

ביום המשח אותו. היינו ביום ראשון כמ"ש בריש הענין שם ויהי ביום כלות משה וגו' וימשח אותו ויקדש אותו והלא לא הקריב אז אלא נחשון נשיא אחד כמו בכל י"ב ימים ואיך אמר קערות כסף שתים עשרה כפות זהב שתים עשרה אלא כאלו הקריבו כולם ביום ראשון ומאחר שכתוב זאת חנוכת המזבח בסוף י"ב ימים משמע שדומה כאלו הקריבו כולם בסוף:

כל אלה שבטי ישראל. וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם למה כפל הברכות ב"ר פ' צ"ט סי' ד':

חזר וקראו אריה. משה לברכותיו לשבטים עי' בפירושי שם וזהו מ"ש איש אשר כברכתו לשון יחיד מה שבירך לכל יחיד ויחיד ברך אותם לשון רבים לכולם:

ומה ראה הכתוב ליחסן. בשמות ו' י"ד אלה ראשי בית אבותם בני ראובן וגו' ובני שמעון וגו' ואלה שמות בני לוי וגו' עד ותלד לו את אהרן ואת משה במ"ר פרשה י"ג סי' חי"ת ושם עוד דרשות אחרות ע"ז תחלה קודם דרשות ר' חנינא ור' לוי וכאן הביא תחלה דרשות ר"ח ור"ל ואח"כ האחרים:

יפה רעיתי. אפילו אותם ג' שבטים שקנטרן:

מפני שיחסן אצל משה ואהרן. שהיה צריך ליחס את משה ואהרן לצורך שליחותם ואגב זה יחס את בני לוי ואגב זה יחס גם לראובן ושמעון שקודמים ללוי ומאחר שהגיע למשה ואהרן פסק שלמענם הזכיר הכל:

שלשה שמות נקראו לו. תמורה ט"ו עי' ב"ר פ' נ"ח סי' ב' וש"נ ומבואר ע"ש:

זה בועז. שהיה שופט ישראל מיהודה וממנו התחיל ממשלת יהודה:

זה עתניאל. כמ"ש שופטים ג' ט' ויושיעם עתניאל בן קנז וגו' וישפוט את ישראל וכמ"ש עוד שופטים א' י"ג וילכדה עתניאל א"כ מ"ש יהודה בתחלה היינו עתניאל ע"פ מדת דבר הלמד מסופו:

אמר זכריה. ויק"ר סוף פרשה ל"ב ושם מבואר: