פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ד:ד:ג

בג' מקומות. ב"ר פרשה ע"ו סי' ה':

שעלו מן הרחצה. הוא נהר הירדן שרוחצין בו:

בששים אלף נכבשה א"י. צ"ע מה דורש ויתכן שדורש פסוק הנה מטתו שלשלמה וכרבנן שדרשו שם על יוצאי מצרים ור"א דורש על אלו שעלו מן הרחצה מן הירדן וכמ"ש יהושע ד' י"א ויהי כאשר תם כל העם לעבור וגו' ויעברו בני ראובן וגו' כארבעים אלף חלוצי צבא שדורש בסמוך וזה ששים גבורים סביב לה וגו' על ששים אלף אלו וראיה לדבר דלקמן פסוק זה שדורש כ"ד משמרות כהונה וכ"ד משמרות לויה וי"ב מחלקות שהם ס' שכוונתו מפסוק זה ששים גבורים וכמ"ש מפורש בריש פסוק זה הנה מטתו וכן כאן ודוק היטב:

אמד או חסר או יתר. עי' מ"כ והדרשה מרומז ברות רבה פסוק וישאו להם נשים עי' ב"ר פרשה צ"ח סי' ט"ו חידוש נפלא בזה ע"ש ותבין כאן מ"ש תמן אתמר כארבעים אלף חלוצי צבא היינו ביהושע ד' י"ג והכא אתמר בדה"א ה' י"ח שהיה בימי שאול כמ"ש שם פסוק יו"ד שדורש שם שיהושע נקרא שאול שהכל אחד שמ"ש אצל יהושע כארבעים אלף ומ"ש כאן ארבעים וארבעה אלף ושבע מאות וששים יוצאי צבא זהו כארבעים שהיו יותר מארבעים אלף ועל שלא נשלמו לחמשים אלף אומר כארבעים:

אלף שלם היו. הז' מת וששים היו אלף שלם אלא שכלו בדרכים שהלכו במלחמות וחסרו רק ב' מאות וארבעים הרי שהיו מ"ה אלף וחסר עוד לתשלום ששים ט"ו אלף שהיו שומרי כלים ולא חשבם הכתוב ביהושע ובד"ה שם:

שכולם מתאימות. שהכהנים עם הארון והכהנים תוקעי השופרות היו בין החלוץ והמאסף כמ"ש והחלוץ הולך לפני הארון והמאסף הולך אחרי ארון ה':

שלא היה ניזוק. אע"פ שהיו קרובים לארון לא היו ניזוקים עי' במ"ר ריש פ"ד ותבין כאן:

שאמרו כו' כל איש. וכו' את פיך ולא ישמע את דבריך וזהו ומדברך:

למכה מלכים גדולים. גו' עד לכל ממלכות כנען: