פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ד:ג:א

כחוט השני שפתותיך. כמ"ש אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ביוה"כ וכך ע"י השירה שתחלה היו מלאים עונות וע"י השירה שאמרו בשפתותיהם נלבנו ונרחצו ונתכפרו:

ומדברך נאוה. כשאמרת ואנוהו היינו זה אלי ואנוהו ואגב דורש מ"ש זה אלי שהראו באצבע ואמרו זה עי' שמ"ר פרשה ט"ו סי' כ"ח שבכמה מקומות שכתוב תיבת זה פירושו שהראה באצבע:

הריקן שבכם. היינו על ידי שירה הנ"ל שכפרה על הריקן אך ביתר שאת על הצדיקים שנתעלו מאד ומ"ש התחיל משה משבחן וכו' כמ"ש שמ"ר פ' כ"ד סוף סי' א' וסוף סי' ג' דוק שם ותבין כאן: