פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ד:א:ג

מבעד לצמתך. שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד:

שעיניה יפות. דורש רישא דקרא עיניך יונים:

כשמצמת שערה. דורש מבעד לצמתך שערך שמצמת ואוספת שער ראשה וקולעתם מאחורה כך היתה סנהדרי גדולה יושבת בלשכת הגזית במקום שהוא חול ולא קודש וזה נקרא אחורי ביהמ"ק ומרומז בתיבות מהר גלעד ואין גלעד אלא בית המקדש עיין ב"ר סוף פרשה ע"א ושמ"ר פרשה מ' סי' ד' ומש"ש בשם המכילתא:

מצומדין והן מרווחים. כמ"ש עומדים צפופים ומשתחוים רוחים וכן כאן מבעד לצמתך מבעד פי' מרווח לצמתך לצמצומך:

כהדין. אולי צ"ל בדין פי' כשיושבים בדין ועי' מ"כ:

רבה דציפורין ור' לוי. שניהם דרשו תיבה זו בלשון ערבי ועיין מ"כ ולקמן בפסוק מגדל דוד הסמוך ציינתי לכמה מקומות:

שגלשו מהר גלעד. שגלשו פי' מלשון קרתה וגלוי כמ"ש בתרגום תזריע פסוק ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא ת"א גלוש הוא וזהו מ"ש הר שגלשתי מתוכו שקרחתי מתוכו היינו ביזת מצרים כמ"ש וינצלו את מצרים וביזת הים:

גלעד לאומות העולם. ע"ד שכתוב עד הגל הזה וכמ"ש שמעו עמים ירגזון:

דאתנהרתון. שעל ידי הקרחה מתגלה הראש שהיה מכוסה וכמ"ש שמ"ר ריש פרשה ט"ו מיד גלו צדיקים את ראשיהם ע"ש:

הדא מוצינא. עיין מ"כ דגרס בוצינא ויתכן דכצ"ל הדא בוצינא כד הוא צפי טבאות מלשון איהו בקרי ואתתיה בבוציני הם הקרים הקטנים כשעולים וצפים מן הארץ בטוב והצלחה אז צריך למעטם ולקרוח מהם הרבה ואז יהיו היתרים טובים וגדולים שעלו:

שניך כעדר הקצובות קצובין מילין. אולי דורש שנייך על שני דברים שאכלו בשנייך הם ביזת מצרים דברים קצובים ממה שהבטיח לאברהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול:

מן הרחצה. שנרחצו ונטהרו בעלותם מן הים אחר שאמרו השירה והביא ראיה משירת דבורה שמחלה השירה על כל חטאותיהם הקודמים ונעשו עם חדש וכן אצל דוד כתוב אלה דברי דוד האחרונים מיד אחר השירה שאמר שם להורות שנעשה כעולם חדש שאין אחרונים מצטרף עם הראשונים:

מותאמים. בין שכינה למלאך:

ויסע וגו' ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם. ולפניהם הרי כתוב וה' הולך לפניהם יומם: