פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ד:יב:ב

לארוסתיה רמונים. לכלתו המאורכת לו עי' שמ"ר ריש פרשה ל"ג מענין הקידושין וש"נ:

וזאת התרומה. שמות כ"ה ג' ואינו חושב מ"ש שם שמן למאור בשמים וגו' כי אינו חושב רק דברים של בנין שאינם כלים ואינם משתנים אך שמן למאור דבר הכלה בשמים לקטורת ג"כ כלים ושמן המשחה משתנים אחר הטיגון:

פורפירא. לעיל פסוק נופת תטופנה:

אפליקטא. בערוך ערך פלקט מביא הגירסא תרגם עקילס פורקטון פולקטון ופירש במ"ע בל' יוני ארוג מעשה חושב ומעשה רקמה:

ואכסך משי א"ר אייבו עשאן ממש. שלא נזכר משי בתורה ע"כ דורש משי ע"פ מדת ממעל ממש פי' חשוב ומעולה וריבר"ס דורש גז"ש ומדה י"ז משי וכתוב שם לא ימיש:

זה דין. כמ"ש חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך ועי' שמ"ר פרשה מ"ה סי' ב' וסי' ג' וש"נ:

שני לוחות. צמידים מלשון צמד בקר שמצמד שני בקר יחד שיהיו זוג וכן הלוחות זוג של שני אבנים כתובים באצבע אלהים והאצבע מרומז לעשר אצבעות יו"ד דברות ליו"ד אצבעות כמ"ש במכות מצרים כמה לקו באצבע עשר וזהו מ"ש כאן צמידים על ידיך שני ידיך עשר אצבעות:

ורביד וכו' דברי תורה. ורביד אותיותיו דבור:

קשרם על לבך. בהכרח שכוונתו לפסוק של משלי ג' פסוק ג' קשרם על גרגרותיך וכמ"ש כאן על גרונך:

זה נזר הקודש. כמ"ש שמות ל"ט ל' ציץ נזר הקודש זהב טהור שהיה על המצח למעלה מן האף וזהו על אפך והיה חצי עגול מאוזן לאוזן:

ועטרת תפארת. היא העשירית ועוד שלש האחרים היינו ותעדי זהב וכסף ויצא לך שם עד בהדרי אשר שמתי עליך הרי עוד ג' דברים ואינו חושב מ"ש שם ומלבושך שש ומשי שהרי כבר חשב ואחבשך בשש ואכסך משי ובתנחומא תרומה סי' ה' מאמר זה ושם חושב הג' דברים סולת ושמן ודבש אכלת וכאן אינו חושב דברי מאכל. שכתוב שם ביחזקאל ט"ז:

ששה ועשרים. מונה ממ"ש ואפרוש כנפי עליך ואכסה ערותך עד ותבטחי ביפיך כ"ו דברים והדעה הא' סובר שאינו חושב אלא מיני תכשיטין ולא מאכל ולא בגדים כפולים וכנ"ל ומ"ש רב הונא אמר צ"ל וחד אמר שהרי התחיל המאמר ר' חיננא ור' סימון חד אמר היא הכניסה לו י"ג וכו' ובהכרח שיאמר וחד אמר וכו' ומ"ש כפרים עם נרדים היינו מ"ש כאן בפסוק שלחיך כפרים עם נרדים ומקומו אצל דברי ר' אחא כלים עם בשמים:

היא הכניסה לו כלים ובשמים. כלים במשכן ובשמים קטורת הסמים בשמים ראש:

כלים ע"י משה. וכמ"ש וכליהקדש שיצא עמהם במלחמת מדין ונצח:

כלים ובשמים במנין. כמפורש בתורה אצל המשכן והוא נתן לה שלא במנין היינו מ"ש בפסוק שלחיך פרדס רמונים וגו' ובפסוק הסמוך נרד וכרכום וגו' מור ואהלות וגו':