פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ד:יא:ב

קיהות תחת לשונך. שאין טעמם ברור לך שאינם מתוקים ודומים למשקה שתחת הלשון אך מחמת אמונת וחביבות התורה דומים לדבש וחלב ק"ו להלכות הברורות בטעמם:

בעינוגו. יתכן שהוא מלשון עונג שמתענג בקריאת הפסוק:

וריח שלמותיך וכו' כתיב ויגש וישק. ב"ר פרשה ס"ה סי' כ"ב שדורש וריח שלמותיך כריח לבנון על יעקב שכתוב בו ריח בני כריח שדה אשר ברכו תחלה אמר וירח את בגדיו ואח"כ אמר ראה ריח בני שריח בגדיו לא היה טוב ונעים אלא על שהיה צדיק נתן ריח ג"ע בו וזהו כריח שדה אשר ברכו ה' זהו ג"ע:

בא זדון. שכתוב בו עובדיה א' ג' זדון לבך השיאוך:

ר"א בר"ש את ר"ש בר"י. ד"ר פרשה ז' סי' ד' י"א וש"נ ומבואר:

ואלבישך רקמה. לקמן פסוק הסמוך: