פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ב:ה:א

בשתי אשות. כמ"ש והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד ה' עליו באש וזהו אש של מעלה והיא העירה אש של מטה והעשן הוא על ידי אש של מטה:

שבכתב ושבע"פ. כמ"ש מימינו אש דת למו:

באשות הרבה. שאם היה כתוב באשות לא היה במשמע רק שתי אשות אך מאחר שכתוב באששות דורש הרבה אשות:

של אברהם. אור כשדים שנשרף בו וניצול ממנו:

ושל מוריה. כמ"ש ויקח את האש ושל סנה כמ"ש וירא אליו מלאך ה' בלבת אש מתוך הסנה:

ושל אליהו. בהר הכרמל כמ"ש ותפול אש ה' ותאכל את העולה וגו':

המאוששות. המיוסדים והחזקים מלשון נפלו אשיותיו נהרסו חומותיה ירמיה נ' ט"ו:

כל חלאים. יסורים ושעבוד וגלות. בשביל להביאני ט"ס וצ"ל לאהביני:

אע"פ שאני חולה. חוטאת שזהו חולי הנפש כמ"ש רפאה נפשי כי חטאתי לך אעפ"כ בין כך ובין כך קרוים בנים:

היתה התורה כלל. כמ"ש שמ"ר פ' מ"א סי' ו' ויתן אל משה ככלותו וכי במ"ם יום למד משה התורה אלא כללים למדה הקב"ה למשה וכל כלל נושא פרטים לאין מספר וכל עוד שהיו הכללים מסודרים בלבות הראשונים היה קל להם ללמוד ההלכות וכאשר נשתכחו מקור הכללים נתקשה למוד ההלכות: