פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ב:ד:א

ואמרתי לעגל. זה מרומז במ"ש ודגלו עלי אהבה כמ"ש סוף פסוק זה על דגל של מעלה וכמ"ש שמות רבה פרשה ג' סימן ב' עיין שם ותבין כאן ודו"ק:

דייך מאיר. לעיל ריש פסוק עד שהמלך במסבו:

למרתף גדול של יין. לעיל פסוק ישקני במשל של מרתף שהר סיני היה מסוגל לתורה מראשית הבריאה ושם היתה חבויה עד נתינתה וזהו מ"ש חבקוק ג' אלוה מתימן יבא וגו' עד ושם חביון עוזו היינו בסיני וזהו מ"ש משה קבל תורה מסיני ממש. וכאן הר המוריה לביהמ"ק ולשכינה כך סיני לתורה וזהו מרתף גדול של יין זה סיני:

ר"א בשם ר"י. במ"ר פ"ב סי' ג':

בית אב. דורש כן כמ"ש שבת פ"ב אבוהון דכולהון דם. ובכן הוא יודע טעם ההלכה וזהו שאינו אומר בית אב לא יתכן לו לעמוד על טעם ההלכה ומדלג בה וגם ר' יונה דורש כמו ר' אחא ודילוגו אלא שר' אחא מוסיף:

ולגלוגו. שהדלי"ת והלמ"ד מתחלפים באותיות הלשון דטלנ"ת א"ת ודגלו אלא ולגלו:

לשעבר. לפי מ"ש במ"ר פ"ב שם פי' שבראשונה היה חוק זה אצלם ולא עתה ובעת נתינת התורה ושה"ש עדיין היה חוק זה אצלם:

ודיגולו. עי' מ"כ ופירושו שדלג והעלים ממנו:

ואת עורות גדיי העיזים. וכמו שנתברך יעקב על ידם ושרה רוה"ק על יצחק כך במשכן: