פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א:ב:ח

נמשלו ד"ת. ד"ר פ' ז' סי' ג':

לכו שברו. וס"ד הוי כל צמא לכו למים:

וזרקתי עליכם. וזה לטהרת הנפש טהרה פנימית:

צרופה אמרתך. שמצרפת ומטהרת ומודיעה איך להטהר:

כמים לים מכסים. כי תמלא הארץ דעה את ה' ראיה ג"כ שנמשלה התורה למים:

בירוד שבכלים. וכמו שהשיב ר' יהושע לבת אנדריאנוס קיסר דאיתא בתענית ז' ע"א:

יכול אף ד"ת. מתקיימת אצל הרשעים ומגנת עליהם ת"ל כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בה ופושעים יכשלו בם:

אי מה המים. ע"כ דורש איך נמשלה למים ועכשיו בא לפרש איך נמשלה לשאר משקין וכל דרשה זו ע"פ מדה כ"א דבר שהוקש לשתי מדות אתה נותן לכל אחד כח היפה וכאן שהוקשה לחמשה דברים יש לה כח היפה של החמשה כולם:

זהו תלמיד חכם. כמ"ש חכמת אדם תאיר פניו:

ת"ל שמן. עי' שמ"ר פ' ל"ו סי' א' ד"ר פ' ז' סי' ג' מעלות השמן וכן בפסוק הסמוך:

מעדנת הראש. כי לוית חן הם לראשך:

מר מתחלתו. בשמ"ר ריש פ' ל"ו שם היינו הזיתים קודם כתישה מרים הן ע"ש לענין ישראל ולא לענין התורה ובד"ר פ' ז' סי' ג' גם דמיון זה בתורה:

חלב נקי. כי היין והשמן יש בהם שמרים ועד שמסתוננים השמרים המשקים עכורים. המים יש בו עפר ובדבש שעוה ודבורים מתים רק החלב נקי מכל אלו ולענין זה דומה לזהב ולזכוכית טוב שאין בהם פסולת:

ת"ל דבש וחלב. כצ"ל ת"ל דבש לענין שאינו תפל שבדבש אינו ניכר חסרון המלח ומ"ש מה דבש וחלב דרשה אחרת היא על שנכתבו יחד:

כי חיים. וס"ד ולכל בשרו מרפא:

דודיך אלו האבות. כמ"ש רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם:

מיין אלו הנשיאים. צ"ע איך דורש ויתכן על שהנשיאים הקריבו כל מיני קרבנות ומנחה וקטורת רק לא נסכים וזה מרומז בתיבת מיין שהיו חסרים יין שהיו דודים בלא יין ויתכן שזהו מ"ש דודיך אלו הקרבנות מיין אלו הנסכים הכל על הנשיאים שהקריבו קרבנות בלא יין: