פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א:ב:ז

דומין זה לזה. פי' על סדר הפרשיות והפסוקים שבתורה שבאמת לא באו על הסדר שעל זה נמסרו שתי מדות מדה ל"א ומדה ל"ב שבין בפסוק אחד ושני פסוקים ויותר ובין בפרשיות אין סידור לדברים מן הסדר על קדימה ואיחור הדברים אך עכ"ז נתן לנו גם מדת סמוכין כמ"ש במדרש ובגמרא סמוכין מן התורה מנין שנאמר סמוכים לעד לעולם שלא נאמר שמאחר שבאמת אין מוקדם ומאוחר בתורה אין להקפיד על סידורם חלילה לומר כן כי גם בסידורם יש טעמים מטעמים שונים שעל כן כאשר נתנו הפרשיות בסידורם לפנינו כך יהיו לעד לעולם ואם שינה פסול ויש צד דמיון לדברים הסמוכין וזהו שאמר דומין זה לזה וקרובים זה לזה כמו הקרובים שארי בשר שיש בהם צד אחדות כך פרשיות הסמוכים מתאחדים וע"כ נקראים דודיך מלשון דודו ובן דודו:

אך מעין. ויקרא י"א ל"ו וסמוך ליה וכי יותן מים על זרע וכו' וכן אם נפל למעין ובור נכשרים הפירות עי' ויק"ר פרשה כ"ה סי' ז' במ"ר ריש פ' יו"ד וש"נ:

את חמי. כמו תא חזי בזוהר ותא שמע בגמרא כך בירושלמי את חמי כמו איתא חמי ודרך הירושלמי לבלוע אותיות ולומר לישנא קלילה והוא בירושלמי פרק א' דברכות:

כתיב אל תטיפו. והטפה אחד מעשר לשונות של נבואה כמ"ש ב"ר פ' מ"ד סי' ו' עי' מה שכתבתי שם ועי' ומ"כ ופי' שאצל הנבואה כתוב אל תטיפו שהנבואה יש לה הפסק אך ד"ח וגזירותם אין להם הפסק ומצות כל הנביאים חוץ ממצות משה הם לשעה: