פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א:ג:ג

כל השירות שאסרו. עמ"ש בזה לעיל בפסוק שיר בסופו שכל חיי האבות ברוה"ק ובשיר וכמ"ש עוד ב"ר פ' מ"ג סי' ט' עשאן שירה ודבר עמוק הוא שעדיין לא הגיעו להוריד השינה לארץ כמ"ש ב"ר פ' י"ט סי' י"ז שאברהם הורד מהא' לב' ויצחק מב' לג' ויעקב מג' לד' ע"כ לא הגיע שיחתם לארץ כי אם כמו ריחות אך משה הוריד השכינה לארץ בסיני ובאה"מ וכמ"ש באה"מ וירא כל העם וירונו שאמרו שירה שראו כבוד ה' בא משמים לארץ וכי בביהמ"ק אצל שלמה ואז נאמרה כל שיר השירים כמ"ש לעיל ריש פסוק ישקני ובכן שמן תורק שמך:

כל המצות. כמ"ש לעיל פסוק ישקני קרוב לסופו למי שהיה לו מרתף של יין ולא הגיע לעולם ממנו אלא כריח ולא הגוף מטעם הנ"ל המבואר בשירות שלהם אבל לישראל שירדה השכינה לארץ נתנו כל המצות בגופן וזהו שמן תורק כאדם שמריק לכלי חבירו כל מה שהיה בכלי שלו וכמ"ש ד"ר פ' ח' סי' ו' לא בשמים היא שלא נשתייר הימנה בשמים שלא יותן עוד תורה אחרת ולא מצוה אחרת מן השמים על כן התורה שנתנה לנו ארוכה מארץ וכמ"ש איוב י"א גבהי שמים עמוקה משאול ארוכה מארץ מדה וכמ"ש בדברי ר"א ור"י ור"ע ומ"ש רמ"ח מצות עשה וכו' ולא אמר סתם כל המצות יתכן שכוונתו לרמוז בתיבת תורק וכמ"ש במה"ר פ' י"ג סי' ט"ז קרוב לסופו שדורש קטורת בגימטריא תרי"ג בחילוף ק' בג' בא"ת ב"ש וכן כאן הק' יתחלף בג' והוי"ו ביו"ד באותיות אהו"י שמתחלפין גם הק' באותיות גיכ"ק בג' הרי תרי"ג ברמז:

זכרותו כמכחול בים. צ"ל זכרותו של מכחול ופי' שהמכחול שכוחלים בו העינים יש לו שפופרת של כחול שמטביל בו הקנה שנקרא מכחול שנוטל דבר מועט מהשפופרת אך עכ"פ מחסר ממנו מעט ע"כ אמר כמכחול בים שטובל קנה קטן מאד בים שאינו מחסר כלום מן הים והדמיון שהתלמיד החכם מדקדק בדברי רבו ומוציא איזה דבר שטעה רבו וצ"ע לפי זה בדברי ר"ע שהרי מפורש בכל סדרי משנה וברייתא שחלק עליהם בהרבה דברים ואולי אמר ר"ע כן בדרך ענוה גם יתכן שפירושו שר"א ור"י אמרו על הפלגת חכמת רבם שלא קבלו מחכמתם אלא מעט כמכחול בים וכל החכמה נשארה אצל רבם ור"ע אמר שגם מעט אקבל מכם כי כל דור שקדם היה לבו פתוח כפתחו של אולם נגד דורש אחריו וראשונים כמלאכים ואנן מה נענה אבתרן:

כמין ריס. עי' מ"כ והריס הוא שבעה ומחצה במיל בפיוט שבת שקלים:

דומה להר סיני. עי' פי' בהקדמתי לספר פרקי דר"א במאמר האחד אליעזר: