פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א:א:ח

ויותר שהיה קהלת חכם. וס"ד עוד לימד דעת את העם משמע שלימד דעת את העם יותר מהחכמה שהיה בו וזה לא יתכן ע"כ דורש כשבא לחתום הספר קהלת אמר הנה דברי הספר כולם דברי חכמה של אמת וראוים להשמע אלו אמרם אחר ויותר ראוי שישמעו. שהרי קהלת היה חכם מפורסם וע"פ מדה ט' גם דורש כפי משמעות הלשון שלימד דעת יותר מחכמתו והיינו ע"פ רוה"ק ששרה עליו ומרומז במ"ש לימד את העם דעת וכמ"ש לקמן פסוק זה ע"פ ודעת אלהים תמצא זה רוה"ק:

עשה אזנים. כמ"ש לקמן בדברי רבי יוסי ורבי שילא והכוונה על אוזני כלים שמטלטלים את הכלי בהם:

לא היתה דוגמא. רק בדברי חוק ואמונה שלא היו מיושבים על הדעת לתת בהם משל ודוגמא אך שלמה פתח בכל ענין משל ודוגמא המקובל על הדעת:

ר"נ תרתין. דרש בזה שני משלים ועי' כל זה בב"ר ריש פ' י"ב ומש"ש:

לפלטין. והתורה נקראת בית כמ"ש חכמה בנתה ביתה וגו' וכמ"ש בכל ביתי נאמן הוא:

לחורשא של קנים. והתורה נמשלה לקנים כמ"ש חז"ל הרואה קנים יצפה לחכמה וכמ"ש קנה חכמה קנה בינה:

לקופה וכו' לקיתון. והתורה נמשלה לכלי וכמ"ש וכלי יקר שפתי דעת ומשל הקופה שמחסרון האזנים אינן יכולים להביאה למקום שיוכל להנות ממנה ולר' שילא מוסיף עוד שגם נכווים ונזוקים בחסרון האוזן והקופה שהיא גדולה צריכה שתי אזנים ומ"ש אוזן שספק לה צרכי אוזן והקיתון קטן ודי באוזן אחד ואוזן דקרא משמע אוזן אחד:

לבאר עמוקה. והתורה נקראת באר מים חיים וכמ"ש מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה:

למד משלמה. כמ"ש מלכת שבא לשלמה מלכים א' י' אשרי אנשיך וגו' העומדים לפניך תמיד השומעים את חכמתך שעל זה נקרא קהלת שהיה מקהיל קהלות ודורש וכמפורש בריש מדרש קהלת ומאמר זה שנוי לקמן: