פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א:א:ז

לב חכם. וס"ד ועל שפתיו יוסיף לקח משמעות התיבות שלב החכם גורם ועושה שישכיל הפה והוקשה לו שהרי אין שייך השכלה אלא בלב וכן בס"ד ועל שפתיו יוסיף לקח שאין הפה והשפתים כלי השכלה לא להוסיף ולא לגרוע וע"כ דורש הפסוק ע"פ מדה ט' ומדת ממעל לב חכם מלא חכמה אבל החכמה סתומה בו ואינה מסודרת אך הפה עושה שהחכם יסדר חכמתו שע"י שמוציא חכמתו בפיו תמיד הוא מתבונן ומשכיל בחכמתו על כל דבר שמוציא והפה גורם שישכיל הלב. ועוד שפיהו מורה עליו שידעו הכל מה שיש בלבו וגם ע"י שמוציאה תמיד בפיו ובשפתיו מוסיף חכמה וכמ"ש ד"ר פ"ח סי' ד' ע"ש:

עילהו. שהיה די שיאמר ובשפתיו ע"כ דורש על מלשון עילוי ועליה שעולה למדרגה עליונה ע"י שפתיו להיות ראשון ועליון לכל התורה כמו התייר שהולך ראשון לפני העם. ובכלל זה שהתייר מחפש מקום טוב לשרות בו העם כן היה מחפש מי שמטיב ומצליח בחכמה ועי' מדרש קהלת פסוק ונתתי וע"ש יתר ביאור הדרשה:

תחת השמש. תחת השמים צ"ל כי כן הוא בקרא: