פירוש מהרז״ו על שמות רבה ט:י

המים ששמרוך. ע' לקמן פ"כ סוף סי"א:

הכל מה שביאור. לקמן סוף סי' י"א פירשתיו מדרש תנאים מדה י"ג:

דם מכ"מ כו' עד דן אנכי. שבמ"ש אשר יעבודו מרומז היאור שעבדוהו כנ"ל בסי"ט ובתיבת דן מרומז מדה כנגד מדה שזהו מדת דינו וכמ"ש בב"ר פ"ח צ"ד סי' ט' דזה יען מכ"מ וכמ"ש בתד"א פרק ז' מפני שהיו רואין את ישראל טובלין מטומאתם ובנות ישראל טובלות מן הנדה. ע"ש בתד"א שמונה כל היו"ד מכות למה בא עליהם בפרק הנ"ל וכן הוא בתנחומא כאן סי' י"ד טעם על כל המכות ביחד והמדרש כאן העתיק עלכל מכה במקומו. ועי' במ"ר פ"י ס"א בקיצור. ואף שעדיין לא נתנה תורה ידעו מנהגי תורה מהחבות כמ"ש ב"ר פ' מ"ט בסי"ג וכמ"ש ב"ר פ' מ"ח סי' י"ד:

העשירו ישראל. תנחומא כאן סי' י"ג. ומרומז בפסוק הנ"ל אשר יעבודו ועל היאור כנ"ל ויצאו ברכוש גדול מדין היאור. ועי' ד"ר פ"ג סי"ח וכמ"ש אבות ריש פ"ה י' נסים וכו' היינו שנצלו מי' מכות וכמ"ש בפי' הרמב"ם על משנה זו ועי' מדרש תהלים ע"ת שם איתא דר' יוסי פליג על זה דס"ל שהעשירו ממ"ש ושאלה אשה וגו':