פירוש מהרז״ו על שמות רבה נ:ד

ויעש פרוכת. שסמך מעשה ארון לפרוכת שמכסה עליו:

ושנו רבותינו. שקלים (פרק ח') במ"ר פ"ד סי' י"ג ובפרוכת של בהמ"ק מדבר שם בפרוכת של שער אולם שהיה אורך מ' אמה על כ' אמה רוחב. אך של היכל היה ארכו כ' אמה ורחבו עשר. ושל משכן ארכו עשר ורחבו עשר. והובא כאן בדרך אגב שהזכיר הפרוכת ללמדנו שגם מעשה פרוכת של משכן היה כמעשה פרוכת של בהמ"ק:

על סדר נעשה. תנחומא ויקהל ריש סי' י' ואף דכאן בסדר ויקהל שמדבר בעשייתו מפורש שעשה תחלה יריעות ואח"כ קרשים דורש שעשה תחלה קרשים כמ"ש בסדר פקודי בהבאתו ובהקמתו ע"פ מדה ל"ב. וכן מ"ש המדרש ואח"כ עשה אח הארון. מבואר באורך בס"ב וכן מ"ש הפרוכת תחלה ואח"כ הארון ג"כ כסדר הבאתו בסדר פקודי ובהקדמתו כתוב להיכך תחלה הארון ואח"כ הפרוכת וצ"ע:

שהיתה למעלן מן השולחן. זהו הטעם על שנתן תחלה השולחן שבצפון בשמאל והיה לו ליתן תחלה מנורה שבימין ודרום ע"כ דורש שהשולחן על שעליו לחם הוא חשוב יותר מהמנורה שבאה לצורך השולחן להאיר עליו וכן הוא בכל המקומות הנ"ל. בצווי בעשיה. ובהבאה. והקמה. תחלה שולחן ואח"כ מנורה אך בשאר דברים יש בהם שינוים: