פירוש מהרז״ו על שמות רבה נ:ב

תן לחכם ויחכם עוד. וס"ד הודע לצדיק ויוסף לקח וזהו שאמר ומקיימו ומוסיף עליו ופי' שמבין היטב כוונת המצוה ומתבונן ומוציא דבר מתוך דבר וע' ב"ר פל"ד ס"ט וש"נ ומבואר:

זה משה. שנקרא חכם ומ"ש עיר גבורים דורש על שקבל ד"ת שנתנו מפי הגבורה. ומ"ש ובא ואמר לישראל היינו מ"ש בסיפא דקרא ויורד עוז מבטחה ועוז הוא תורה כמ"ש ה' עוז לעמו יתן ומ"ש מבטחה דורש נוטריקון מטיב מוסיף חיים דומה למ"ש הודע לצדיק ויוסף לקח:

אתה מוצא. ע' קה"ר פסוק טובה חכמה. ומ"ש מהו המשכן פי' לאיזה צורך ומה יעשה בו:

והיכן התורה ניתנה. זה צע"ג שהרי התורה לא נכתבה עד סוף ארבעים שנה כמפורש בסוף בסדר וילך כמ"ש ד"ר פ"ט ס"ט שביום מותו כתב י"ג ספרי תורה ואחד נתן בארון ויש בזה פלוגתא דתנאי אם בתוך הארון אם בצדו הובא רש"י בסיף וילך ואיך אמר כאן והיכן התורה וכו' כבודה של תורה וכו'. רק ספר בראשית היה כתוב כבר כמ"ש במכילתא יתרו פסוק ויאמר וגו' לך אל העם ויקח ספר הברית וגו' מתחלת בראשית ועד כאן היינו עד סדר יתרו וכמ"ש לעיל פר' ה' סי' כ"ב נטלתי ספר בראשית וכו' עיין מש"ש אך בד"ר פ"ג סי' י"ב וש"נ איתא התורה שנתנה למשה עורה של אש לבנה וכתובה באש שחורה עי' מש"ש וא"כ יתכן שעל תורה זו כוונתו שנתנה לו עם הלוחות וכמ"ש שמות כ"ד י"ב ואתנה לך את הלוחות האבן והתורה והמצוה הרי שנתן לו תורה כתובה בשמים והורידה עם הלוחות ועל תורה זו דברו כאן. גם יתכן שכיוונו כאן על הלוחות שכלול בהם כל התורה וכמ"ש לעיל פר' מ"ז ס"ז וש"נ. ונ"ע:

אלא אנו עושים את הארון. וכ"ה בתנחומא וז"ל משה אמר לו להתחיל במשכן והוא התחיל בארון למה בשביל שארון היא מקום התורה. וזה פלא איך נפל וויכוח בין משה ובצלאל ואיך עלה על דעת בצלאל לסתור דברי משה שקבל מהש"י ומה יועיל בזה סברא. ועוד שאמר שנצח למשה ועשה כדעתו. אך אמיתת הענין בזה שחז"ל דורשים כאן מדה ט"ו שבסדר תרומה מפורש שאמר לו הש"י למשה שיעשה ארון. שולחן. ומנורה. ואח"כ משכן וכמ"ש לעיל פל"ד ס"ב ובסדר כי תשא בפרשה ראה קראתי בשם בצלאל כתוב את אהל מועד ואת ארון העדות וגו' וכן בריש ויקהל. את המשכן ואח"כ ואת הארון הרי לפני משה ב' כתובים מכחישים ודרש משה והכריע כדעת ר"נ שהמשכן בדמיון בריאית עולם כדלעיל פר' ל"ג ס"ד ופר' מ"ח ס"ד וכמ"ש כאן בס"א וע"כ תפס לשון אחרון. אך בצלאל דרש והכריע כדעת ר"י תחלה האורה ואח"כ העולם. וע"כ כתוב ויעש בצלאל אצל ארון ע"פ מדה ט"ז על שהוא הכריע לעשות הארון שלא יתכן לפרש שעשה בעצמו שהרי כתוב בריש סדר תרומה ועשו ארון ודרשו לעיל פר' ל"ד ס"ב והכריעו שהכל עשו כנ"ל אך ע"פ דברו והכרעתו ארון תחלה וכמ"ש בס"א ולזה הקדימו פלוגתתם באורה ועולם ואח"כ במשכן וארון. משה כר' נחמיה. בצלאל כר"י. אך בגמרא ברכות (דף נ"ה) בהיפך וכ"ה בקה"ר פסוק טובה חכמה. שם שמשה הכריע כר' יהודה ובצלאל כר' נחמיה. דוק ובחון שאלו ואלו דברי אלהים חיים הפך בה והפך בה שיש כאן ד' דעות ויש ד' מקומות. בתרומה. ותשא. ויקהל. פקודי. וכל הכרעה יש לה ראיה ולדעת הגמרא ידוקדק מ"ש בצלאל בצל אל היית וידעת פי' שבפרשת ראה קראתי בשם בצלאל כתב תחלה את אהל מועד. ואח"כ ואת הארון שהשיג איך נאמרה וכן עשה. ולדעת המדרש כמ"ש בסוף ס"א הדרשה האמתית ויעש בצלאל: