פירוש מהרז״ו על שמות רבה נ:א

פתח דבריך יאיר. בריש פר' ג' שמ"ר פר' ט"ו סי' כ"ב תנחומא כאן ס"ו:

וחושך על פני תהום. ורוח אלהים מרחפת על פני המים:

ר"י ור"נ. שניהם דורשים מדה ט"ו בריש התורה כתוב שנברא העולם תחלה ואח"כ האור ובתהלים ק"ד כתיב עוטה אור כשלמה אח"כ נוטה שמים וגו' יסד ארץ וגו' הרי אורה תחלה ואח"כ העולם. וחולקים בהכרעה מפסוק הבינה וכדומה ומנוהג שבעולם ושניהם סוברים כב"ה בב"ר סוף פר' א' שבריאת הארץ דרך בנין ור"י מכריע מתחלת בנין ור"נ מכריע מסוף בנין:

ועטרו בנרות. וכמ"ש ב"ר פר' י' ס"ה ויכולו נשתכללו שמים בחמה וכוכבים ומזלות. ויתכן שדעת ר"י על האור הראשון. ור"נ על חמה וכוכבים ומזלות:

שאל ר"ש בן יהוצדק. ב"ר פר' ד' ס"ג וש"נ:

ואח"כ נוטה שמים. אין זה מדברי רשב"י ובב"ר שם ליתא אך זה שייך לדברי ר"י. וכמ"ש בהדיא לעיל פט"ו הנ"ל לשיטת ר"י. וזהו פתח דבריך יאיר וכן בתנחומא שייך לדברי ר"י:

פתח בארון. כמ"ש בסמוך בס"ב וסי' ד' שהראיה שעשה ארון תחלה הוא מפסוק ועשו ארון שכתוב בריש תרומה. וכמ"ש לעיל פר' ל"ד ס"ב. והנה כאן עומד בסדר ויקהל שמתחיל לדרוש פסוק ויעש בצלאל. וכאן מפורש שתחלה עשה יריעות והקרשים ואח"כ הארון. אך המדרש האיר עינינו בדבריו מה שיפליא הדעת בכתוב בסדר ויקהל בפסוק ח' ויעשו כל חכם לב ואח"כ בפסוקי' י"א ויחבר ויעש ואמר י"ג פעמים ויעש ולא פירש מי עשה ואח"כ אמר ויעש בצלאל את הארון ואח"כ כתוב עוד כמה פעמים ויעש ג"כ על בצלאל ובהכרח לדרוש ע"פ מדה ל"ב שפסוק ויעש בצלאל את הארון כתוב תחלה קודם פסוק ויעשו כל חכם לב שעל כן כתב הרבה פעמים ויעש סתם היינו בצלאל שכתוב תחלה. שזהו אמיתת כוונת המדרש לקמן ריש ס"ה שבכל דבר הוא אימר ויעש בצלאל ודוק וזהו אמתת פשוטו של מקרא: