פירוש מהרז״ו על שמות רבה מח:א

טוב שם. תנחומא כאן ריש ויקהל קה"ר פסוק זה ועוד כמה אופנים ובמדרש שמואל ככ"ג באריכות:

שם טוב נופל על המת. הצדיק בעל שם טוב כשעולה על המת מחיה אותו כמ"ש ויעל ויגהר עליו עד ראי חי בנך ולמוד מסופו ויום המות הרי שגם ר"ד מדבר במות:

גדול מיום לידתו. שתיבת טוב נמשך גם לס"ד כאלו כתוב ויום המות טוב מיום הולדו וחשוב כמפורש בכח הוי"ו של ויום המות ולמוד סיפא דקרא שמדבר בצדיק מר"ד טוב שם:

יוצאת מן הלמין. למין פי' במ"ע בל"י חוף הים ומקום מושב הספינות יוצאות מן הלמין לילך בים:

נולד מונין לו למיתה. כמ"ש אבות סוף פרק ד' הילודים למות והמתים לחיות והוא פירוש אחר על הפסוק וכ"ה בהדיא בקה"ר ובמ"ש פר' כ"ג שם וכאן חסר בפירוש הראשון כשנולד אין יודעים מה יהיו מעשיו וכשמת הצדיק הכל יודעים מעשיו ד"א כשנולד מונים לו למיתה וכו':

של חנניה מישאל ועזריה. עוד פירוש אחר. על מי שנמשח בשמן הטוב ע"פ מדה י"ז וכמ"ש כשמן הטוב יורד על הרחש תהלים קל"ג שמפורש בתורה שאהרן ובניו נמשחו בשמן המשחה:

שפרסמו הכתוב. וכמ"ש בתנחומא טוב שמו של בצלאל מבני אהרן שנמשחו בשמן המשחה שבצלאל הקב"ה מעיד עליו ראו קרא ה' בשם בצלאל: