פירוש מהרז״ו על שמות רבה מז:ט

באומניות. במחשבת חכמה כמעשה אומן בכלי:

מה יפו פעמיך. וס"ד בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן ודרש שם בשי"ר פסוק זה בת נדיב בתו של אברהם שנקרא נדיב המד"א נדיבי עמים וגו' עם אלהי אברהם ואברהם בא באומניות:

ויגש אברהם. שהתחיל לבקש מחמשים עד שהגיע לבקש על עשרה:

וכן דוד. שאמר חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי על המזיד. אמרתי אודה עלי פשעי לה' על המרד. ואתה נשאת עון חטאתי סלה כולם יחד וזהו האומניות שהתחילו בדבר קל:

וכן משה. שתחלה אמר חטא העם הזה חטאה גדולה ואח"כ אמר ועתה אם תשא חטאתם והיל"ל בהיפך כמו דוד ע"כ דורש שגם משה בא באומניות שמ"ש חטאה גדולה היה בפני המקטרגים ובעת בקשת המחילה הקטין החטא ואמר אם תשא חטאתם:

שלא יעמדו אבותיהם. כמ"ש לעיל סוף פ' מ"א שעמדו כנגדם זכות שלשה אבות ונסתלקו:

ועתה אם תשא חטאתם. ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת היינו מספר התורה:

צו את כו' אמור וכו'. פי' שכל אלו כתוב אל משה וכשתשמיד אותם בהכרח שתמחה גם שמם מן התורה מחה גם שמי שלא דברת עמי רק בשבילם ועי' לעיל פר' מ"ו ס"ב:

לא יהיה לך. לעיל פר' מ"ג ס"ה:

אם עשיתי מחני נא. אם על ביטול דיבור אתה מענישם לי אמרת ולא ביטלתי ואם אתה חושב זה לביטול הדיבור תמחה גם אותי שהרי לי אמרת:

שכתבתי ונתתי. פי' שיבול לומר אני נתתי והראה על זה שהר אני כתבתי אותה:

ואפילו עושה נאמן הוא. פי' שאפילו אם יכתוב בתורה דבר מדעתו לא על דעת שיאמר חלילה הוא בעצמו כתב וחידש הדבר הזה אלא כי נאמן הוא בכ' בית התורה ולו מסרתי כל כללי ודרכי החורה וכדלעיל ס"ז מודד תורה וכל מה שידרוש יוכל לומר כמו אמר ה' כמפורש לעיל פר' י"ח בס"א באריכות שאמר כה אמר ה' כחצות לילה שדרש ואמר כן וכע"ש לעיל פר' י"ט בס"ג. ועי' לעיל פר' מ"ו ס"ג ולעיל פר' מ"ב ס"ה בביאורי ושם בשם התד"א. ובדומה לזה לעיל כ"ה ריש סי' ט"ו וכמ"ש כל זה בפסיקתא פ' י"ז ס"ס ב'. ובאמת שכל מה שאמר משה שכינה מדברת מתוך גרונו כשאמר כה אמר ה' כחצות הלילה כה אמר ה' שימו איש חרבו. וכמ"ש מפורש בסנהדרין (דף פ"ט א') שהנביא יכול לדרוש ק"ו מנבואתו ולומר כה אמר ה' ע"פ דרכי הנבואה ושליחותו של הש"י. ודוק מאד בכל המקומות שציינתי ושם ציינתי למקומות אחרים שמכולם יחד יובן דבר לאשוריו אחר העיון בעומק היטב: