פירוש מהרז״ו על שמות רבה מא:ו

את התורה מתנה. עי' לעיל פ"ו ס"ב וש"נ:

ואיני יודע דבר. לפי מה שידע שארוכה מארץ מדה וגבהה משמים ועמוקה משאול כמ"ש איוב י"א וכדבסמוך א"כ מה שידע ממנה נחשב לו שאינו יודע דבר עד שנתנה לו מתנה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק ועכ"ז לא למד אלא כללים הם המדות שהתורה נדרשת שכל מדה מלמדת לאין חקר כמו ברבויים ובק"ו ובגז"ש ובבנין אב וכל תיבות לגז"ש ולגימטריא ולנוטריקון וכן בכולם ודורש ככלתו ע"פ מדת ממעל וכמ"ש בסימן הקודם שלא יתכן לפרש ככלתו כפשוטו:

כנגד שמים וארץ. ד"ר פ"ג סי' ט"ז שעם התורה נבראו ובזכותה וכנגד חתן וכלה כמ"ש לעיל ריש פ' ל"ג וש"נ וכנגד ב' שושבינין האמצעיים המקריבים החתן והכלה כן הלוחות והתורה בין ישראל לאביהם שבשמים:

לחת כתיב. על שדומים זה לזה בצמצום גדול אלהי כאלו הם אחד וצ"ע על דרשה זו שהרי דרשו בהרבה מקומות שכתוב שנים על שהם שוים שני המאורות פר"א ריש פ"ו שניהם מלאים בספרי נשא ובמ"ר פר' י"ג ריש סי' י"ג וכן ביומא שני שעירים וכן יש לדרוש כאן שני לוחות שהיו שוים ומ"ש לחת כתיב ענין אחר הוא שדרך המדרש להודיע שכתוב חסר או מלא או שחסר הדרשה שדרש על זה:

בסקילה. וסקילה באבן:

לחייו כאבן הזה. לדבר תמיד ולא ילאה וכוונתו כאבן של רחיים שטוחנין ונותנים חיים ועיין (עירובין נ"ד) ורש"י שם ראיה לזה גם יש לפרש כמ"ש במ"כ וכמ"ש גוי נתתי למכים ולחיי למורטים פני לא הסתרתי מכלמות ורוק על כן שמתי פני כחלמיש: