פירוש מהרז״ו על שמות רבה ד:א

נקי כפים. ע' כל זה בתד"א ריש פרק י"ז ד"ר פ' י"א ס"ב מדרש תהלים כ"ד. ובפסוק הקודם מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים וגו' ובמקומות הנ"ל הגי' מי יעלה בהר ה' זה משה דכתיב ומשה עלה אל האלהים. ומי יקום במקום קדשו זה משה כדכתיב ואתה פה עמוד עמדי. והדרשה ע"פ מדה י"ז:

ואין נשיאה אלא לשון עמיסה. עיין מ"כ וכן הוא בישעיה מ"ו נשואותיכם עמוסות משא לעיפה. עוד העמוסים מני בטן הנשואים מני רחם:

עד שנתברר על עסקיו. לעיל פ"ג ס"ה. וצ"ע בויק"ר פי"א ס"ב ע' מש"ש. וכאן סי' שדקדוק המעשים ודבורים המדויקים באים מטוהר לב. ובתד"א שם ובר לבב זה משה שהיה לבו של משה ברור ביראת אלהים אשר לא נשא לשוא נפשי אמר הקב"ה נפש רוח ונשמה שנתתי בך לא טענה דבר שוא שלא כתבתי בתורה עכ"ל וכמ"ש לקמן סוף פר' מ"ז שעל זה כתוב בכל ביתי נאמן הוא:

זה נפשו של מצרי. כמ"ש לעיל פ"א סכ"ט ע"ש איך דורש שהיה בדין:

נשבע לו. ע' תד"א ריש פרק י"ז שם בביאור. ספרי ריש דברים פסוק הואל משה לעיל פ"א סי' ל"ג לקמן פ' זו סי' ד':

וישב אל יתר חותנו. ובס"ד אלכה נא אל אחי אשר במצרים הרי שלקח ממנו רשות וזהו אל יתר חותנו שהול"ל וישב אל מדין תנחומא. ומ"ש והתיר שבועתו היינו במ"ש לך לשלום הרי שנתן לו רשות. ובילקוט חותם ישא ברכה מאת ה' זה משה וזאת הברכה ועי' לקמן סי' ד':