פירוש מהרז״ו על שמות רבה ג:יז

מה חרון אף. כמ"ש זבחים (קי"ב) הובא ברש"י בחומש ביותר ביאור וילקוט כאן שאין חרון אף בלא רושם:

אחיך הלוי. שעד עתה היה לוי ופי' במעלת וקדושת לוי שאם פי' על שם שבטו שבא מלוי אביהם וכי משה אינו לוי ואיזה סי' היה צריך מאחר שאמר אחיך אלא לדייק זה ע"פ מדה ט"ז. ועי' לקמן פ"ה ס"י פ"ז ס"א ויק"ר פ' י"א סס"ב שי"ר פסוק הגידה:

לפי שאמרת לא. שאם לא הפצרת והלכת בשליחות בתום היית בעצמך איש דברים. אך עתה שהרהרת אחרי בזה דבר ידבר הוא:

ילבש אורים ותומים. שי"ר פסוק נאוו לחייך הלב של אח גדול ששמח בגדולתו של אח קטן שבא בגבולו. ומסיים בתנחומא כיון ששמע כך קיבל עליו לילך:

ממה שאתה מתירא. ממ"ש אני אהיה עם פיך הרי שהיה מתירא בדיבור פיו על שהיה כבד פה כמ"ש לעיל פר' זו ס"ד שאין אומרים אהיה אלא למי שמתירא וכמ"ש לעיל סי' ט"ו:

ודבר הוא לך. והיה הוא יהיה לך לפה לתורגמן לתרגם לפרעה בלשון מצרי וכמ"ש אצל יוסף כי המליץ בינותם וישראל לא היו צריכים תורגמן כי בלשון הקודש היו מדברים כמ"ש לעיל פ"א סכ"ט. ואולי גם ישראל היו צריכים תורגמן כי לשון העם משונה מלשון הנבואה:

ואתה תהיה לו לאלהים. וכי לעבודת כוכבים עשאו לאהרן ע"כ דורש על המירא כמו מאלהים:

עבד. לעיל סי' י"ד: