פירוש מהרז״ו על שמות רבה ד:ב

פוסקת מביתו. פי' מבניו אחריו. ומיתרו אנו למדים על אחרים ע"פ מדת בנין אב. ועי' תנחומא כאן כל הענין. וכמו שקבל יתרו גואל שברח מפני שונא והיתה בזה תשועת ישראל כן עשו בניו שקבלו שונא שברח מפני גואל סיסרא שברח מפני ברק הגואל ע"פ מדת מנגד:

מתגורר עמה. תלה הטעם על אשר גר עמה ע"כ הוא מחפלל עליה שיחיה בנה:

ולא עור. שחייב למסיר נפשו עליו להתפלל אלא שגם חייב למסור נפשו על כבודו:

וזכה ליטול פי שנים. ע' חולין דף ז' וש"נ וע' בספרי מדרש תנאים מדה א' בענין המופתים: