פירוש מהרז״ו על שמות רבה לו:א

ואתה תצוה. ויקחו אליך שמן זית שתיבת אליך מיותר ודורש שענין הזית מרמז על ישראל ומשה הוא ישראל וזהו אליך וכמ"ש בסוף הסי':

וכי לא נקראו ישראל. הוקשה לו מ"ש קרא ה' שמך והלא בכל האילנות שנקראו ישראל לא אמר קרא ה' שמך. ע"כ דורש שכל ענין של ישראל בגלות וגאולה בדמיון הזית ובזה שייך קריאת שם:

בכל מיני אילנות. לעיל פ"כ ס"ה:

כגפן. ב"ר פ' פ"ח ס"ה לקמן ריש פמ"ד וש"נ:

כבכורה בתאנה. ראיתי אבותיכם ובר"ד כענבים במדבר מצאתי ישראל. אלא שכבר הזכיר גפן לאילן הגפן ולא על הענבים לבד:

כארז בלבנון. ור"ד צדיק כתמר יפרח. וצריך ביאור מה הוצרך לפסוק זאת קומתך אולי על הגידול והקומה ולא על הפריחה לבד. וע' ב"ר ריש פמ"א:

באגוז. ע' שיר פסוק זה:

מגרגרין אותו. עושין סימן בגרגרים שנתבשלו:

במטחן. ברחיים שטוחנין אותו כמ"ש מנחות פ"ה הביאו רש"י בחומש ריש תצוה ואחר שטוחנין נותנין בסלים ועי' תנחומא כאן ס"ו:

טרטיוטין. עי' מ"ע ערך סרדיוט וצ"ל סטרטיוטין פי' אנשי מלחמה:

ויאנחו ב"י. ותעל שועתם ונגאלו וזהו שנתנו שמנם ע"י הצרות שסבלו ונגאלו וכן לעתיד וזהו כתית למאור ע"י כתיתה מאירים:

אלא עומד. פי' עומד וניכר בפני עצמו:

אדם מערב בהם. פי' שמתערבים יחד היטב ועומדים בשוה תחתון ועליון. ע' ד"ר פ"ז ס"ג:

ד"א זית רענן. וס"ד יפה פרי תואר:

קורין לכלה נמפי. ב"ר פע"א ס"ח לקמן סוף פנ"ב. ויק"ר פ"א ס"ב. במ"ר ריש פ"ט. וכאן הכוונה שהיו שמחים בירושלים ככלה חדשה וע' מדרש תהלים מ"ח בביאור ובילקוט שם באריכות:

הר ציון ירכתי צפון. סוף פסוק של יפה נוף הנ"ל וכוונתו דכתיב יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון:

מקום שמקריבים. קרבן עולה שכתוב בה ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה' וכמ"ש בתנחומא צו הטיבה ברצונך את ציון שאין ציון נבנה אלא בזכות קרבן עולה שהיו ישראל מקריבים ע' ויק"ר פ"ז ס"ה וש"נ וה"ה לכל הקרבנות ק"ק וקדשים קלים ע"פ מדה כ"ג על שהיא כולה כליל:

כך בהמ"ק מאיר. כמ"ש ב"ר פ"ג ס"ד במ"ר פט"ו ס"ז:

והלכו גוים לאורך. ובפסוק הקודם וכבוד ה' עליך זרח. ומקום כבוד ה' היא בבהמ"ק וכשבהמ"ק מאיר ע"י המנורה אז ישראל מאירים לכך צוה ליקח שמן זית זך למנורת בהמ"ק ע"י ישראל: