פירוש מהרז״ו על שמות רבה לא:ד

אם כסף תלוה. וס"ד את העני עמך לא תהיה לו כנושה לא תשימון עליו נשך וכל הענין בתנחומא כאן ס"ט:

כספו לא נתן בנשך. ובריש הענין הולך תמים ופועל צדק היינו שעושה צדקות וחותם כספו לא נתן בנשך ועל זה אמר עושה אלה לא ימוט שבהכרח הכוונה במ"ש אלה על כל הי"א דברים שחשב וכמ"ש בגמרא בא דוד והעמידו על י"א שזהו כנגד כל המצות וזהו מ"ש המדרש כאלו קיים כל המצות. וזהו עושה אלה היינו כל התורה כמ"ש לעיל פ' ל' סי' כ"ד אלה החוקים והמשפטים והתורות:

שהיה עשיר וכו'. כמ"ש שהחביא מאה נביאים וכלכלם לחם ומים:

כל אותה הרעה. הרעב הגדול שמבואר במ"א י"ח והרעב חזק בשומרון:

לוה בנשך מיהורם בן אחאב. דורש כן דכאן במ"א י"ח ועובדיהו היה ירא את ה' מאד ובמ"ב ד' כתוב ואשה אחת מנשי בני הנביאים וגו' ואתה ידעת כ. עבדך היה ירא את ה' והנושה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים וע"פ מדה ז' וי"ז שזהו עובדיה ועפ"ז דורש ב' כתובים מכחישים דכאן כתוב שהיה עשיר כנ"ל וכאן כתוב אין לשפחתך כל בבית והכריעו מפסוק מ"א י"ח ב' הנ"ל ואכלכלם לחם ומים שכלה כל ממונו בעת הרעב על המאה נביאים וכ"ה בפסוק י"ב וי"ג וזה כלל ופרט שמ"ש שהיה ירא ה' הוא כלל שזהו עיקר יראתו שהחביא הנביאים וכלכלם וכן במ"ב ד' א' ועבדך היה ירא את ה' והנושה בא לקחת שע"י שהיה ירא את ה' בא לכלל והנושה בא לקחת. והיה מותר לו ללות ברבית לסכנת נפשות של הנביאים ודרשו שהנושה הוא יהורם בן אחאב ודורש סמוכים שסמוך לו מעשה השונמית שאמר אלישע היש לך לדבר אל המלך או אל שר הצבא וכאן היה לאלישע לעשות כן אלא שהיה יהורם בעצמו ועוד שכתוב והנושה בא לקחת וגו' הרי שהיה מי שבידו לעשות ומזה דרשו שהוא יהורם בעצמו. ומדקרי ליה נושה מוכיח שלוה בריבית כמ"ש כאן לא תהיה לו כנושה. לא תשימון עליו נשך:

עד עכשיו זה קיים. שעל הלוה בריבית כתוב וחי לא יחיה שפירושו וחי עדיין הוא חי אלא לא יחיה כמ"ש בסמוך ובס"ו ובסי' י"ג:

שהקשה את לבו. לקבל ריבית מהצדיק שלוה לצדקה וזה ע"פ מדת מנגד והרי שכל דברי המאמר המופלא הזה מפורש בכתוב ע"פ המדות:

תלוה את עמי. וגו' לא תשימון עליו נשך:

היה לסיגים ומה נעשה. משמע שדעת המדרש שהיה לסיגים הוא חטא ריבית ויתכן שבלשון ארמי סגי הוא הרבה ופי' שכספך נתרבה ע"י ריבית כנגד זה כסף נמאס וגו':