פירוש מהרז״ו על שמות רבה לא:ג

יש רעה חולה. ע' כל זה תנחומא משפטים ס"ח בשינוי לשבח. ומ"ש ועניים מרודים ע' מ"כ:

והקרן קיימת לו. ולשון התנחומא שנאמר והלך לפניך צדקך וגו':

ביום רעה ימלטהו ה'. זה גיהנם כמ"ש ויק"ר ריש פ' ל"ד:

מאיוב. שסובר כמ"ד שנתן הקב"ה לאיוב שכרו בעוה"ז ופטרו אך לאחרים שכרו בכפלים בעולם הגמול וכמ"ש חז"ל שעל הצדיקים נאמר לכן בארצם משנה יירשו:

שעינו רעה. ע' לקמן פ' זו סי' י"ד ובויק"ר פ' ל"ד סי' ה':

וירדו הם וכל אשר להם. כמ"ש במ"ר פ' י"ח סי' י"ט:

ומשם אהבוהו. פי' מטעם זה אהבוהו כמ"ש וכל ישראל ויהודה אוהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם. היינו על ע"י גבורתו הנ"ל:

שמת ככלב. כמו שאמר הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות וכן מת ע"י מקל ואבן וקיצור לשון יש כאן והכוונה שמת הוא ונסו הבוטחים בו שנאמר ויראו הפלשתים וכו':

לגפיון. ובתנחומא הגיר' לגמסיון וגי' הערוך לנמפין. ופי' במ"ע בור ובריכה:

שומע אמרי אל. ראיה על גודל חכמתו והשגתו בעניניו שהתפאר בו: