פירוש מהרז״ו על שמות רבה לא:ב

שלש רגלים תחוג לי. ע"י קרבנות כמפורש בתורה של הציבור ושל יחידים וג' רגלים בזכות ג' אבות ומ"ש ג' רגלים והתורה נראה דצ"ל בתורה ומ"ש שאינם באים לפני הקב"ה רקנים ע' מ"כ. ויתכן שכוונת המדרש שכמו האבות לא באו ריקנים כ"א במעשיהם הטובים בצדקות וקרבנות כך אתם:

בדורות הללו. שחרב ביהמ"ק ואינם בארצם הרי התורה במקום הקרבנות:

כך אדם עושה מצות. מצות בלשון חז"ל ביחוד על הצדקה וכלשון הכתוב נחמיה יו"ד ל"ג והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה שהצדקה שעושה עם העני וג"ח גם לעשירים עומדים לו במקום קרבנות כמ"ש עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח:

מתן אדם ירחיב לו. כולל קרבנות וצדקה כמ"ש ויק"ר פר' ה' ס"ב בהדיא. וכמו בקרבנות ולא יראו פני ריקם כך בצדקה כמ"ש אני בצדק אחזה פניך. וכמ"ש ישעיה נ"ח והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך:

מה שהיא עושה עם העניים. היינו ביחוד ברגלים בעת השמחה חייב לשמח גם העניים וכמ"ש בסדר ראה אצל רגלים ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה וכמ"ש חז"ל אם אתה משמח שלי אני משמח שלך. וזהו מ"ש כאן שלש רגלים תחוג לי שתשמח את שלי וזהו את העני עמך. וע"כ צירף המדרש מצות צדקה למצות רגלים וקרבנות ודוק מאד:

אשרי משכיל אל דל. ביום רעה ימלטהו ה' מהשטן ומכל צרה ופגע: