פירוש מהרז״ו על שמות רבה לא:א

אם כסף תלוה את עמי. היל"ל לרעך או לעני כמ"ש בס"ד את העני עמך ומי הוא המלוה כסף לכל עמו של הקדוש ברוך הוא. ע"כ דורש ע"פ מדה ט' אם כסף תלוה את העני כמו שאני מתנהג עם כל עמי כך תתנהג עם העני:

טוב איש חונן ומלוה. דורש על הש"י ע"פ גז"ש כמ"ש טוב ה' לכל. איש. ה' איש מלחמה. חונן. כמ"ש חנון ורחום ה' שבזה הוא חונן שמוחל חוב ראשון. וה' מלוה לכל כמ"ש באבות החנוני מקיף וכו' וכל הרוצה ללות יבא וילוה:

דיוסטוס. לעיל פ' כ"ט ס"ט הגי' דניסטוס וע' במ"ר פ' ט' בס"ו ופירושו בל"י מלוה בריבית:

אל תזכרו ראשונות. בישעיה מ"ג י"ח שאם כפשוטו על הנסים לא היה לו לומר בלשון שלילה אל תזכרו שאינו אלא הבטחה ע"כ דורש שכוונתו על עונות ראשונות וסובר כמ"ד שאסור להזכיר עונות שכבר נמחלו שהתוודה עליהם. וכן מצאתי בפסיקתא פרשה מ"ד סוף ס"ז שובה ישראל וז"ל אם יעשה תשובה שלמה אף העוברות וכו' אינם מתחשבות לו ואינם נזכרות לו מנין וישעיה מפרש לא תזכרנה ראשונות ולא תעלנה על לב. וכאן מפסוק אל תזכרו ראשונות כנ"ל ודוק. וזה ע"פ מדה כ' וי"ז:

עליהם הוא יחיה. תיבת עליהם מיותר לדרוש שעל העונות הוא יחיה:

לא תעמידנו ערום. כמ"ש בסוף הענין אם חבול תחבול שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו כי הוא כסותו לבדו היא שמלתו לעורו וגו':