פירוש מהרז״ו על שמות רבה ג:יב

בשיטתו וכו' לפי דבריו. שאם לא אמר כן היה מסתייע מילתא שיאמינו לו ולא היו צריכין לאותות אך מאחר שיצא מפיו שלא יאמינו לו הוצרך לאותות בשיטתו והאותות ג"כ מורים על חטאו בזה:

מזה בידך. בתנחומא הגי' מזה כתיב תיבה אחת. וכן הביא רש"י בחומש והכוונה א"ת מַזה בידך אלא מִזֶה שבידך ועפ"י מדה ט' מזה שבידך תשולם ותלקה כי המטה עומד להכאה כי החושד בכשרים לוקה בגופו. בסי' הסמוך:

כי יודע אלהים. ע' ב"ר פי"ט ס"ד התחיל לומר דלטוריא על בוראו וכו' ודרשה זו ע"פ מדת מנגד:

אנה היה בורח. כמ"ש תהלים קל"ט אנה מפניך אברח. ומה שהסתיר פניו שמגודל היראה היה לו כובד ראש:

כמעשה דר"ת ב"ר. ברכות דף ל"ג שנתן רגלו על החור של הנחש שיגע בו וכן משה שלח ידך ואחוז בזנבו:

מה אות היה לישראל. שהרי כתוב למען יאמינו ועפ"י מדה ט' פירושו עשה לפניהם למען יאמינו ע"כ שואל מה אות לישראל:

התנים הגדול. בפסוק הקודם שים פניך על מצרים ובס"ד והרג את התנים אשר בים וע' לקמן פ"כ ס"ו:

על לויתן נחש בריח. ישעיה כ"ז א' ודורש על מצרים כאן ע"פ גז"ש ודבר הלמד מסופו שם עד נחל מצרים עי' לקמן פ"ט ס"ד:

עשה להם אות זה. שכתוב למען יאמינו ולא פירש שיעשה לפניהם ובהכרח שזה הכוונה ע"פ מדה ט' כאלו מפורש עשה להם למען יאמינו: