פירוש מהרז״ו על שמות רבה כה:ב

עושה צביונו. כמ"ש ב"ר פ"י ס"ה והוא ע"פ מדת ממעל בלשון ארמית וכמ"ש בדניאל ה' י"ט די הוי צבא וכמ"ש בנוסח הכתובה וצבי וצביאת:

בדמות נשים. ב"ר פר' כ"א ס"ט פ"נ ס"ב:

עלי באר. מן התהום: ג לכל חי מזון אכ"כ. וכמ"ש בפסוק הקודם לתת אכלם בעתו: וכן לעתיד. זה שייך למעלה לענין המן. כי זה כלל גדול שכל מה שעשה לאבותינו ביציאת מצרים הוא מעין מה שיעשה לעתיד כמ"ש כימי צאתך וגו' וע' ויק"ר פר' כ"ז ובקה"ר פסוק ואשר להיות כבר היה ועי' כל זה במדרש תהלים כ"ג שדורש תחלה על המן ואח"כ על העתיד וכן הכוונה כאן:

לא חסרת דבר. בארנו לעיל ס"פ כ"א:

פטמא. פירש המו"ע בל"י שם כללי לנטע ודשא. ולי נראה כפירוש המ"כ שהוא מלשון שור של פטם ותרנגולת פטומה וכמ"ש במדרש תהלים שם. אם אמרין יעשה המן בשר עגל הוא נעשה. יעשה שמן ופטומה הוא נעשה ע"ש:

סולת שמן ודבש. עי' לעיל פ"ה ס"ט: