פירוש מהרז״ו על שמות רבה כה:ד

מה כתיב למעלה. ע' ויק"ר פר' כ"ט ס"ה:

וילונו כל עדת. ובפסוק הקודם כתוב שזה היה בט"ו לחודש השני וכל החודש לא התלוננו וכאן התלוננו וזהו מ"ש מה הלנה היתה שם:

ס"א סעודות. לעיל פ"ג ס"ד וש"נ שהרי כתוב ויאפו את הבצק אשר הוציאי ממצרים עוגות מצות וזה היה בט"ו בניסן וכאן כתוב שבאו בט"ו לחודש השני ט"ז יום מניסן וט"ו מאייר הרי ל"א יום ובט"ו באייר אכלו סעודת הבוקר וחסר להם סעודת הערב והמאמר הוא במכילתא כאן וז"ל שם ר' יהושע אומר היה להם לישראל להמלך בגדול שלהם מה נאכל אלא עמדו ואמרו דברי תרעומות על משה וע' סדר עולם סוף פרק ה' וס"פ י' ושם איתא נ' יום:

ורעב של מים. דורש ברעב ב' רעב ועל שלא נזכר מים בכל הפרשה כמו שנזכר בפרשיות הקודמות הרי שגם מים לא היה:

כמות שהן. כפי מדתם כמ"ש והמה כאדם עברו וגו' ואני אל ולא איש אעשה כמדת טובי ומרומז במ"ש הנני ממטיר ע"פ מדה ז' וי"ז אמרתי הנני הנני אל גוי לא קורא בשמי וכמ"ש מכילתא בא פסוק והיה כי תבאו וגו' כאשר דבר ומביא כל הפסוקים שכתוב בהן כאשר דבר ושואל היכן דבר ומביא הכתובים שדבר במקום אחר מפורש וכן הביא הפסוקים שכתוב בהם אמר ה' ושואל היכן דבר ומביא הפסוקים וכאן כתוב אמרתי הנני הנני והיכן אמר שני פעמים הנני ודורש מכאן ע"פ מדה י' שנאמר הנני אצל המן ואצל הבאר ושם כתוב תחלה נדרשתי ללא שאלו נמצאתי ללא בקשוני שני לשונות כפולות אחד על המן. ואחד על המים. שהיה להם לבקש בשניהם ולא בקשו. ולזה הקדים המדרש בריש הסימן הנני ממטיר וגו' נדרשתי וגו' מה כתיב למעלה וכו' וילונו וגו':