פירוש מהרז״ו על שמות רבה כד:ג

ויסע כצאן. דורש מדה ז' וי"ז וכל הענין במדרש תהלים ע"ח פסוק זה ועי' לעיל פ"ב ס"ב:

מן הישוב למדבר. וינהג את הצאן אחר המדבר:

לצל קורה. עי' במ"ר פכ"ג ס"ב. כי במדבר שוכנים באהלים ולא בבתים מקורות:

אפוטיקין. פי' בל"י אוצרות וכמ"ש בהדיא לקמן פר' ל' סי' י"ד ובמ"ר כ"ג שם הגי' אין כונסין להם אוצרות כך ישראל במדבר ולקטו דבר יום ביומו:

אין בעליה מעלין עליה. אין עושין עם הצאן חשבון על זה לענשם אם עושים כן כי יודעים שעשו מחסרון דעת. כך ישראל מחפש להם זכות ומזכה אותם:

צאני וגו' אדם אתם. ע"פ מדה י"ז בתהלים כתוב ויסע כצאן. וביחזקאל ל"ד כתוב צאני וגו' אדם. וביחזקאל ל"ח כצאן אדם כצאן קדשים ונדרש ע"פ מדה כ"א שהוקש לב' מדות וכאן לג' מדות לכך היפה שבכולם וכח היפה שבצאן הוא לעונשין וכח היפה שבאדם לענין השכר. כצאן קדשים וגו' קודש לה' וכמ"ש פר"א פרק ארבעים והיה משה רועה צאן יתרו מ' שנה ולא שכלה אותן חית השדה. והיו פרים ורבים הרבה מאד ועליהם הכתוב אומר כצאן קדשים:

משכני אחריך. שי"ר פסוק זה:

מחלה להם השירה. כמ"ש לעיל ס"ס א' בשם מדרש תהלים י"ח ומד"ש כ"ט וילקוט שופטים ה':