פירוש מהרז״ו על שמות רבה כד:ב

בשביל ה' דברים. צ"ע מה דורש והיכן רמיזא:

להרכיבנו על ענני כבוד. כמ"ש ואשא אתכם על כנפי נשרים וכמ"ש מכילתא פסוק זה שלשעה קלה נשא אותם מרעמסס לסוכות:

כי אשר ראיתם כצ"ל ופסוק זה הוא תשובה על מה שאמרו קודם קריעת הים נחזור למצרים כמ"ש מכילתא פסוק זה וכן כאן לאחר קריעת י"ס כשאמרו נחזור למצרים:

בואו ופרעו את השטר. כמ"ש ויצאו אל מדבר שור וכמ"ש סוף פ' זו:

ר' אלעזר אומר. וכאן בטעות וצ"ל לא נסעו אלא ע"פ הגבורה וכמ"ש במכילתא פסיק זה תחלה בשם ר' אליעזר נגד ר' יהושע שסובר שם שנסיעה זו היתה ע"פ משה. ואח"כ הביא בשם רבי אלעזר שסוברים ר"א וריב"א שנסעו ע"פ הגבורה כמ"ש בכמה מקומות בתורה א"כ מה ת"ל ויסע משה שהסיעם בע"כ במקל:

מושטפים ע"פ המים. במכילתא הגי' מוטלים על שפת הים כמפורש בכתוב וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים:

נתנה ראש ונשובה. צ"ע שמ"ש נתנה ראש הוא בסדר שלח לך בחטא מרגלים ואיך דורש שאמרו כן בעלותם מהים. גם יקשה מ"ש לראיה מפסוקי נחמיה ט' וימאנו לשמוע וגו' שמדבר ג"כ במרגלים. אך אחר העיון נ"ל ברור שדורש ע"פ מדה י"ז מפסוקי נחמיה ט' שבפסוק ט"ו כתוב ותאמר להם לבא לרשת את הארץ וכו' והם ואבותינו הזידו ויקשו את ערפם וגו' עוד שם בפסוק י"ז וימאנו וגו' ויקשו את ערפם ויתנו ראש לשוב לעבדותם במרים וגו' אף כי עשו להם עגל מסכה ופשט הכתוב שמדבר בחטא מרגלים וא"כ יקשה מאד מ"ש והם ואבותינו הזידו על מי אמר והם למה אמר שתי פעמים ויקשו את ערפם. ותיבת במרים מיותר. ועוד איך מקדים שם חטא מרגלים לחטא העגל. ע"כ דורש שפסוק ט"ז והם ואבותינו הזידו שייך לפסוק י' ע"פ מדה ל"א שכתוב שם ותתן אותות ומופתים בפרעה וגו' כי ידעת כי הזידו עליהם וכמ"ש בתורה כי בדבר אשר זדו עליהם כמ"ש לעיל פרשה כ"ב ס"ס א' וע"ז אמר והם מצריים ואבותינו הזידו שגם אבותינו הזידו על הים כמו המצרים ויקשו את ערפם בים וגו' ויקשו את ערפם עוד הפעם בעלותם מן הים ואז ויתנו ראש לשוב לעבדותם במרים כשהיה מ"ש וימרו על ים בים סוף אז נתנו ראש כמו שאמרו אצל מרגלים אמרו גם כאן ואח"כ כתוב אף כי עשו להם עגל מסכה הרי שפסוקים הקודמים היה קודם העגל ואחר כתבי זאת מצאתי הדברים מכוונים במכילתא הנ"ל וז"ל יכול שאמרו ולא עשו הה"א וימאנו לשמוע וגו' ויקשו את ערפם ויתנו ראש לשוב לעבדותם וגו' אף כי עשו להם עגל מסכה שלכך העתיקה המכילתא פסוק של עגל שממנו עיקר הראיה ככל המבואר ומ"ש יכול אמרו ולא עשו כמ"ש אצל מרגלים ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש וגו' ואינו מפורש שנתנו. אך בנחמיה מפורש ויתנו ראש. וכמו במרגלים כך כאן תחלה אמרו ואח"כ נתנו. ומ"ש נעשה עבודת כוכבים היינו ממ"ש ויתנו ראש לשוב לעבודתם כמ"ש ב"ר פ' ל"ח ס"ו וראשו בשמים ע"ש. ומה נכונים כל הדברים הנ"ל לפי מ"ש לעיל פ"א סי' כ"ט הם אמרו נתנה ראש הם שהמרו על ים סוף. וכנ"ל שבשעה שהמרו על ים אמרו נתנה ראש התבונן באמתת הדברים ע"פ המדות:

עבודת כוכבים עברה עם ישראל. במכילתא הנ"ל וחותם במכילתא ויסע משה את ישראל מים סוף מדבר שהיה עמהם בים ואיזה זה עבודת כוכבים וכמ"ש ריב"א ג"כ לעיל בסי' א' לא דיין שעברה עמהם פסלו של מיכה: