פירוש מהרז״ו על שמות רבה כא:ז

לא בצר. סנהדרין (מ"ד ב') א"ר אלעזר לעולם יקדים אדם תפלה לצרה וכו' ע"ש ובירושלמי תענית פרק ג' הלכה ו' תנחומא מקץ ס"י א"ר אלעזר כתוב בספר בן סירא אוקיר לאסיך עד לא תצטרך ליה. וכמ"ש באבות ואל תתיאש מן הפורענות ע"כ צריך להתפלל תמיד ועי' לעיל פ' זו ס"ה וזהו לא בצר עד שלא יבא הצרה:

שלא יהיו לך צרים מלמעלה. דורש ס"ד היערוך שועך וגו' וכל מאמצי כח הם המלאכים כמ"ש ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברי. וכמ"ש מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר שלא נעדר איש מעליונים שאין לו רוב אונים ואמיץ כח וכמ"ש תהלים נ"ו שאפו שוררי כל היום כי רבים לוחמים לי מרום. וסמאל המלאך המקטרג כנגד מיכאל הסניגור עיין ד"ר פר' י"א סי' י"א ודברי ר"ל הקדמה לדברי ר"ח ב"ר חנינא וכאן חסר דעת ר"י וע' במקומות שציינתי:

איוב מיועצי פרעה. עי' לעיל פ"א ס"ט ומש"ש פר' י"ב ס"ס ב':

איש תם וישר. וס"ד ירא אלהים וסר מרע בדמיון התיש בעל כח וגבורה שצריך לייגע הרבה לנצחו:

הנו בידך. שהש"י אמר לשטן הנו בידך אך את נפשו שמור הרי שנתן לו יגיעה גדולה לשמור נפשו. ועי' ב"ר פנ"ז ס"ד ביתר ביאור:

עולים בים ויורדים. צ"ל יורדים לים ועולים וע"ש בב"ר פנ"ז ושם צ"ע. ועי' (ב"ב ט"ו) ומדרשים חלוקים הם:

לעשות אותי לעמו למטרה. דורש מ"ש ויקימני לו למטרה פירושו מלשון שמירה בארמית ומ"ש לו לצורך עמו שהם לו שיהיו שמורים. ובפסוק הקודם יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני שפי' כמ"ש ירט הדרך מלשון שטנה שהסטין אותי ביד העויל הוא השטן שיהיו עמו שמורים ולא יתחייבו כרשעים ועל פי זה דורש מ"ש כאן מה תצעק אלי אין פנאי לצעוק כי השטן מסטין וגם העמדתי לו אחר במקום ישראל וע"כ מהר דבר אל בני ישראל ויסעו: