פירוש מהרז״ו על שמות רבה כא:ו

ואתה הרם את מטך. הוקשה לו שהיה לו לסמוך פסוק ויט משה את ידו לפסוק ואתה הרם ולמה הפסיק ביניהם בפסוק ויסע ובפסוק ויבא אלא שהיו ביניהם דברים ועיכובים וטענות. והטענות למוד מענינו ע"פ מדה י"ז. ומ"ש אמר משה ואח"כ אמר ר' אלעזר הקפר הם שני העתקות ממקומות שונות:

אשר שמתי חול גבול לים. וס"ד חק עולם ולא יעברנהו. והיה הדבר בקבלה אצל האבות ומשה עד שבא ירמיה ואסמכה אקרא כמ"ש חז"ל אצל יחזקאל בפסוק כל בן נכר וכדומה הרבה. ומ"ש והרי נשבעת היינו ממ"ש חק עולם וכמ"ש אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם שע"י שבועה נעשה החוק:

ויסך בדלתים ים. וס"ד ואומר עד פה תבוא ולא תוסיף ופה ישית בגאון גליך:

ולא קראת מתחלת התורה. כמ"ש לעיל פר' ה' סי' כ"ב נטלתי ספר בראשית וכו':

יקוו המים. עי' ב"ר פ"ה ס"ה אר"י תנאי התנה וכו' וע' לעיל פר' י"ב ס"ג פר' ט"ו סי' כ"ב:

לאיתנו לתנאו. שהיל"ל וישב הים וגו' לקדמותו או לתקפו. ע"כ דורש ע"פ חילוף אותיות לתנאו. והנה התנאי היה שיקרע לפני ישראל וא"כ היה לו להזכיר התנאי אצל הבקיעה ולא אצל ההשבה וע' בב"ר פר"ה ס"ה שם מ"ש ותבין כאן. ומאחר שכתוב ששב לתנאו הרי שהיה לו תנאי מתחלה. ויתכן שהתנאי הוא מפורש במ"ש יקוו המים וגו' ותראה היבשה במקום הים יהיה יבשה ורמוז כאן במ"ש ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה שהוא התנאי הנ"ל:

ולא קבל עליו להבקע. מרומז במ"ש ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים וגו' הרי שלא יגמר הבקיעה ע"י הטית יד משה ולעיל פסוק ט"ז כתוב ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו והם בכ"מ והכריע מפסוק מוליך לימין משה ומפסוק הים ראה וינס שמ"ש ויולך ה' היה ע"י שהוליך ימינו על ימינו של משה. וכאן כתוב מוליך לימין משה זרוע תפארתו וכאן כתוב ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב הרי שמ"ש זרוע תפארתו הוא ימינו. ועי' מכילתא פסוק ויט משה באריכות דברים נפלאים:

מיד כיון שהרים משה ידו נבקע. כאן כתוב ויט משה את ידו על הים ויולך ה' וגו' וישם את הים לחרבה ויבקעו המים. ואחר ששם הים לחרבה אין עוד מקום לבקיעה ע"כ דורש ע"פ מדה ל"א ויט משה את ידו על הים ויבקעו המים ואח"כ ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה וישם את הים לחרבה וכמ"ש לעיל ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו. והם ב' כתובים מכחישים והכריע ע"פ מדה ל"א שעיקר הבקיעה ע"י משה. ומ"ש ויולך לענין ששמהו לחרבה אחר שנבקע:

אינו אומר ויבקע הים. ולשון המכילתא כל המים שבעולם נבקעו וכל המים שבעולם נחרבו. ודורש מפסוק ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו ע"ש באריכות וע' לקמן פכ"ב בס"ב מש"ש. איתא בזוהר שבשעת בקיעת הים נהם נהימה ונשמע הנהימה בכל העולם כמ"ש וינהום עליו ביום ההוא כנהמת ים ע"פ מדה י"ב וזהו שמעו עמים ששמעו הנהימה:

וכל הנסים הללו. אפילו השבת המים וחזרתם כמפורש ויט משה וגו' וישב הים וגו' והביא ראיה מפסוק ויזכור ימי עולם וגו' וס"ד איה המעלם מים היינו ההשבה של מים ואח"כ אמר מוליך וגו' בוקע מים מפניהם הרי שניהם ע"י משה. כתוב בתורה ושנוי בנביאים: