פירוש מהרז״ו על שמות רבה כא:ח

ר' אבטוליס. במכילתא ה"ג ר' אבשלום:

התרצתי לבני. כאן חסר הנמשל וה"ג במכילתא כך אמר לו המקום מה תצעק אלי כבר אני מרוצה אליהם וזה דרך וויתור וחסד ורבי סובר שהוא דרך תרעומות למשה על שהתרעם על הש"י במצרים והצל לא הצלת ואין זה דרך האמונה ועתה מבקש שיצילם. ומ"ש אמש אמרת המבלי אין קברים אף שישראל אמרו ולא משה כי משה הוא ישראל וכמ"ש אצל המן שהותירו מן המן אמר למשה עד אנה מאנתם לשמור מצותי. ובמכילתא הגיר' אמש היו אומרים. ומ"ש אמש לאו דווקא דמשמע שאמרו זה היום ביום ז' שהשיגם פרעה וירדו לים אלא פי' תחלה אמרתם ולפי זה מ"ש מה תצעק היה דרך גערה א"כ מ"ש ויסעו לא יתכן כפשוטו אלא פי' תחלה עשו תשובה והסיעו החטא מלבכם ואח"כ אתרצה לכם. א"ת ויסעו אלא ויסיעו:

כדאי היא האמונה. מכילתא פסוק מה תצעק. ומ"ש שלא אמרו הוא במכילתא על פסוק וישובו ויחנו וגו':

עת לקצר וגו'. במכילתא שם חותם עת לקצר אל נא רפא נא לה. עת להאריך ואתנפל לפני ה' את ארבעים יום:

אלא ליסע. ע"כ דברי ר' יהושע במכילתא ומ"ש יסיעו רגליהם דברי המדרש הוא. ופי' אין להם לצעוק ולא להלחם אלא להאמין לילך לצד הים:

אין ישראל צריכים. סובר שמשה לא צעק אלא ישראל כמ"ש ויצעקו ולמה לא יצעקו בעת צרה אלא שע"פ מדה י"ז יש לנו ללמוד משם בק"ו שלא היו צריכים לצעוק:

יקוו המים. וס"ד אל מקום אחד ותראה היבשה. ויתכן שדורש גז"ש אל מקום אחד ממ"ש הן האדם היה כאחד שיהיהמקום לאחד:

ר' בניא. ובמכילתא הגירסא ר' בנאה. וע"ש עוד בדברי ר"א בן עזריה. עי' ב"ר ס"פ נ"ה:

בזכות יעקב. ב"ר פר' מ"ט ס"ה. ובמכילתא צ"ל כמ"ש בילקוט וכאשר הגיה שם הגאון והראיה מכאן שפסוק ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה אצל יעקב כתוב. והרמז ופרצת ימה שבזכותך אקרע להם הים. וקדמה ע"י רוח קדים. וצפונה לפני בעל צפון ישים הים לחרבה ונגבה:

אתה ברשותי. לעיל פר' זו ס"ב וזהו ואתה הרם את מטך אתה בעצמך כדאי לעשות: