פירוש מהרז״ו על שמות רבה יט:ח

דבר אחר קדש לי כל בכור. דעת רבי נחמיה שמצות פטר רחם נהג מיד במדבר ג"כ כי בפרשת והיה כי יביאך כתוב שנוהג בבואם לארץ אך בפרשת קדש לא הזכיר ביאת הארץ להורות שנוהג גם מיד במדבר וע' בבכורות (דף ד') פלוגתא בזה. וכמ"ש רש"י בחומש כאן. וכאן בשיבוש וצ"ל רנ"א אמר הקב"ה כשתבואו לארץ העבירו כל פטר רחם לי שנאמר והעברת כל פטר רחם לה' יכול שלא להעבירו מיד ת"ל קדש לי:

על שחס עליהם. כמ"ש בפסוק ויהי כי הקשה פרעה וגו' ויהרוג ה' כל בכור על כן אני זובח לה'. וגו' וכל בכור בני אפדה שע"פ מדה ט' וי"ז וממעל אנו דורשים שעיקר הטעם שכאשר הרג בכורי מצרים היה לו להרוג גם בכורי ישראל ויחמול עליהם ופדה אותם בבכורי מצרים ע"כ עלינו להקדיש הבכורים ולפדותם כמפורש ועיקר הטעם אינו מפורש כי אם ע"פ המדות:

הודיעהו נסים. שמ"ש ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרוג ה' וגו' אין הכוונה שהתשובה על שאלת הבן אינו רק ממכת בכורות שהרי באמת על שהקשה לשלחנו הכה אותו בי' מכות אלא נידון ע"פ מדה כ"ה שמ"ב הוא בכלל כל הי' מכות של מצרים ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו כל היו"ד מכות על שהקשה. ופרט מ"ב לענין פדיית בכורות אך לענין שאלת הבן בפסח הכוונה על כל הנסים:

ובשבילו הרג בכורי מצרים. כמ"ש לעיל פר' ט"ו סוף סי' י"א ובסוף פ' י"ז נתתי כפרך מצרים ובאיזה אופן שעשה בעצמו. ואף דלעיל פ' י"ב ס"ד שלש ע"י הקב"ה ערוב. דבר. מ"ב. ההפרש דשם לא נגלה הקב"ה אך במ"ב בגילוי שכינה:

עטרה וכו' שלא ישכחו. בפרשת קדש כתוב ולזכרון בין עיניך ובפרשת והיה כי יביאך כתוב ולטוטפות בין עיניך וטוטפות הוא עטרה וזהו מ"ש עטרה וכו' שלא ישכחו וע' ב"ר ריש פל"ד ומש"ש: