פירוש מהרז״ו על שמות רבה יט:ז

אמר הקב"ה. דורש מ"ש כל בכור עד לי הוא שתיבת כל מיותר ודרשו ויק"ר פ"ב בס"א שכל מקום שנאמר לי קיים לעולם וכו' ע"כ דורש שרומז בתיבת כל לרבות על יעקב. ומשיח. ושעל כן ב' פעמים לי מדה י' ומ"ש הוא על המשיח שיהיה לעולמים ומ"ש כשם שעשיתי וכו' כך אני וכו' בא לדרוש מ"ש אף אני בכור אתנהו משמע שאחר נתן אותו לבכור ואף אני וכו' ע"כ דורש ע"פ מדה כ' אא"ע על אחר שנתן אותו ת"ע שאף הוא יהיה בכור כמו יעקב וע"פ מדה ל"א כאלו כתוב ואני אף הוא לבכור אתנהו כמו ליעקב. וע' לעיל פ' י"ח ס"ז לחק לך וכמ"ש כאן ושמרת את החוקה וגו' ודו"ק:

והזהיר לישראל ע"ד ושמרת את החוקה. שתחלה אמר זכור את היום הזה ואח"כ אמר ז' ימים וגו' ודורש ע"פ גז"ש של זכור שבכל הפרשה שמדמה ענין הפסח לענין השבת שכמו שהשבת על מעשה בראשית כך יום היציאה ממצרים לרמז על הנסים לאות שהעולם שלו שע"כ נקרא חוקה הזאת זכרון יום אחד לשבעה רק ההפרש שהשבת אחד לשבעה תמיד ויום הפסח אחד לז' פעם אחת בכל שנה:

אל תזכרו כל הגלים. פי' אל תזכרו הצרות להתאבל עליהם שא"כ תקטן מעלת הישועה אלא לזכור הצרות לצורך שמחת הישועה להגדיל הנס וכן בנמשל: