פירוש מהרז״ו על שמות רבה יד:ג

חושך למה הביא. תד"א פ"ז תנחומא וארא סי' י"ד וילקוט וארא. וע' שי"ר פסוק התאנה. פסיקתא רבתי פ' ט"ו סי' י"א:

שיהיו קוברין. שיהיו ישראל קוברים מתי הרשעים הנ"ל:

נ' ימים לא ראו. עי' תנחומא כאן סי"ג ועל שכתוב כאן ב"פ ג' ימים. דורש ע"פ מדה י' על ששה ימים של חושך וגם דורש מדה י"א מסדור שנחלק שמ"ש לא ראו איש את אחיו שייך לפסוק הקודם. גם לא קמו איש מתחתיו עוד ג' ימים על שהיה בחושך ממש כנ"ל וסובב אותם ומכביד עליהם:

עליהם נאמר. על הרובצים מפורש. וה"ה העומדים והיושבים זיל בתר טעמא:

ובני ג' אפלה. לאו דווקא אלא תופס המדרש כפי הנראה מהפשט. וכל הדרשה מתיבת במושבותם שפי' במושבות של מצרים. ומ"ש ומאיר לו דייק דהיל"ל ולבני ישראל לא היה חושך אלא דא"כ היה משמע שהיה להם כמו בשאר ימים ע"כ כתב היה אור נוסף על שאר ימים להאיר בתוך הכלים של מושבותם ואין זה ע"פ אור טבעי אלא אור תורה ודעת רוה"ק וזה מ"ש נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי: