פירוש מהרז״ו על שמות רבה י:ב

דוחק עליו. שיבואו המכות זה אחר זה:

הדבר. במדרש תהלים ע"ח משמע שהיה הדבר באדם מפסוק לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר. ושם ג"כ ריב"ל אך לפי מ"ש בדברי ריב"ל כאן הגז"ש מתיבת הנה וגו' במקנך. ואם הכוונה על האדם היה לו לדרוש מתיבת נוגף כמ"ש החל הנגף וצ"ע:

שיעשו שלום. לקמן פ' י"ג סי"ד פ' ט"ו ס"י:

המעולות. מדה ט"ז וממעל שכאן הוצרך לכתוב ועלו לדרוש ועלו המעולות:

ואוכלים הבצק וכו' בפת. שהיל"ל במשארותך ואח"כ בתנורך לדרוש שמדבר גם בעיסה שלאחר היסק התנור שנקרא פת לבד מה שאכלו מהמשארות כמשמעו על עיסה הנלושה. וזה ע"פ מדה ט' ומסיים בילקוט ומה פרע להם הקב"ה שכל הצפרדעים מתו ואותן שירדו לתוך התנור לא מתו וכו' ודורש משארותיך מלשון שארית שאחר התנור נשארו:

ק"ו בעצמן. פסחים נ"ג הובא ילקוט כאן. וענין הק"ו כמ"ש לעיל פ"ט סי"א כיון ששיגרו שלכוונה זו דרשו ק"ו אם הצפרדעים ירדו לאש ונצטנן התנור. עבדי ה' עאכו"כ שלא ישרפו ודו"ק:

לי יאורי. לעיל פ"ה סי' י"ד וש"נ:

ממנו תבא. נ"ל דצ"ל ממנו תבא עליו ואני גוזר עליו והוא מעלה וכו' שמכת פרעה מיאור תבא עליו. מדת ממעל ע"פ מדה י"ז ושרץ כמ"ש שם ישרצו מי שברא הוא שולט ומביא: