פירוש מהרז״ו על שמות רבה י:ג

התחיל. לעיל פ"א סי"ט לקמן פר' י"א סי"ג:

ובכה ראיה. שהיל"ל עליך יעלו. ובכה משמע שבגופו יתהוו ובהכרח ע"י טיפת מים ומ"ש ונבקעת פי' שיצא ממנה הרבה:

עפר והיה טיפה. כמ"ש מד"ת ק"ה א"ר יוחנן בכ"מ שהיו רובצים שם נעשה צפרדעים ורביצה היינו להשכיב האבק והעפר ע"י מים שדורש מדה ט"ו דכאן כתוב ושרץ היאור. ובתהלים ק"ה כתיב שרץ ארצם צפרדעים והכריע שנעשה ע"י אבק ועפר ומים:

בתיהם של גדולים. דורש מ"ש תהלים ק"ה שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם ולא היה שם אלא מלך אחד ע"כ דורש בענין זה בתיהם של גדולים שאין שם עפר ואבק ומים וע"כ שעלו מן התהום וזהו ועלו ובאו בבתיך. ע"פ מדה י"ז לקמן פ' ט"ו סי' כ"ז:

כי משחתם בהם. וכמ"ש בפסוק הקודם ומעוך וכתות וגו'. וע"ז אמר כי משחתם בהם ומקרא מפורש במלאכי א' וארור נוכל ויש בעדרו זכר. ונודר וזובח משחת לה':